בנין ציון · חלק קכ״ח סימן ה׳

אבל ביותר נ"ל דאפילו יש לה סימן א' עד שהיא בכלל ספק איילונית וחלצה ג"כ אסורה לכהן דאף דאמרינן ביבמות וכן פסק באהע"ז (סי' קע"ב) איילונית שחלצה לא נפסלה לכהונה ואמרינן ג"כ ביבמות (דף כ"ד ע"א) קדמו וכנסו אין מוציאין מידם ותני שילא ואפילו שניהם כהנים דבספק חלוצה לא גזרו רבנן מכ"מ בנדון זה יש להחמיר יותר שהרי כבר הקשו התוספ' (שם) ממת בתוך שלשים דלמה לא תחלוץ כיון דספק חלוצה היא לכהן ותרצו דיאמרו דקים להו בנפל כיון שחולצת אחר נישואין. והנה התוספ' לא בארו איך הדין אם חלצה תחתיו דכהן אם אסורה או לא. אכן מדברי הרי"ף והרמב"ם יש ללמוד זה שאסורה שהרי כתבו שאשת כהן לא תחלוץ שלא תאסר עליו משמע דאם חלצה אסורה. ואף שמדברי התוספ' שבת (דף קל"ו ע"ב) מבואר שס"ל דאם חלצה מותרת לבעלה הכהן רק שאינה חולצת לכתחלה שלא להתיר חלוצה לכהן כבר כתבתי בחידושי דשיטה זו צל"ע ממה דפריך ביבמות (דף ל"ז ע"א) מי עביד רבנן תקנתא לכהן דהא כאן לא עבדינן תקנתא לכהן במה שאמרו שלא תחלוץ כיון דאפילו נחלצה מותרת משא"כ במעוברת ומינקת כשתקבל גט דאז אסורה מדאורייתא ולכן מוכח לכאורה כשיטת הראשונים דאסורה וכפסק הש"ע אה"ע (סי' קס"ד ס"ז) שכתב ג"כ כלשון הרמב"ם. ולכן הכא דכ"ע ידעי שנחלצה ושאינה ודאי איילונית כשיראו שנשואה לכהן יאמרו חלוצה מותרת לכהן ולכן ע"כ תצא משא"כ בהא דשתי אחיות דהתם ה"ט דמותרת דיאמרו קים להו. ולא עוד אלא אפילו נודע עתה אחר נישואין שאיילונית ודאי היא ג"כ יש טעם להחמיר שהרי אמרינן ביבמות (דף קי"ט) האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים וכו' ומפרש הטעם בגמרא דשמא אתה מצריכה כרוז לכהונה. הרי אע"פ דמשום עגונה הקילו רבנן להתיר אפילו א"א דאורייתא ולסמוך אסברא דדייקא ומנסבא כדאמרינן שם (דף פ"ח) מכ"מ בזה לא הקילו והיינו ע"כ משום דחלוצה דרבנן ודרבנן צריך חזוק יותר משל תורה כדאמרינן שם (דף ל"ו) ובתענית (דף י"ז) ולכן דוקא בנדון דתני שילא דהתם כ"ע ידעי שהוא ספק שאי אפשר להתברר כשיראו שנשואה לכהן לא יאמרו שחלוצה מותרת לכהן אלא יאמרו כיון שספק דרבנן הוא אין מוציאין או כמו שכתבו התוספ' (שם) שיאמרו דקים להו להאי דלאו חלוצה הוא. אבל בנדון זה דכ"ע ידעי דאיילונית אפשר להתברר ואעפ"כ חלצו לה א"כ יאמרו דקים להו לרבנן דלאו איילונית היא ויאמרו חלוצה מותרת לכהן. ואפילו נתברר ודאי דאיילונית היא אתה מצריכה כרוז לכהונה דלמא דאיכא דידע החליצה ולא שמע ההכרזה ומה דאמרינן איילונית שחלצה לא נפסלה לכהונה אפשר דהיינו בשידעו בשעת חליצה דאיילונית היא רק לא ידעו דאיילונית פטורה מחליצה. אבל בשלא נודע עד אחר החליצה אתה מצריכה כרוז לכהונה. ולכן אין אני רואה היתר בדבר להתירה לו, ואם לא יוציא לא צריכים להנהיג בו מנהג כהונה. כנלענ"ד, הקטן יעקב.