בנין ציון · חלק קכ״ח סימן ד׳

אכן גם מטעם דהבעל אומר שהיא איילונית לא ראיתי לה תקנה שתשאר אצלו וכש"כ לנהוג בו קדושת כהונה שהרי כנראה מדברי הבעל והקרובים אין לה כל סימני איילונית ובפרט הסימן שקולה עבה ואין ניכר בין איש לאשה מדלא הזכירו את זה משמע שאין לה והרי לפי המבואר בש"ע אהע"ז (סי' קע"ב ס"ד) אינה איילונית עד שיהיו לה כל סימני איילונית ואף דהרמ"א שם הביא בשם י"א שיטת הטור שגם בסימן א' נקראת איילונית מכ"מ נ"ל מדכתב בשם י"א ולא כתב וכן הלכה דגם הרמ"א לא כתב כן רק להחמיר לדונה כאיילונית שאסורה להתייבם אבל לא להקל לפוטרה מחליצה וא"כ ה"ה ג"כ שאין להתירה לכהן אם חלצה ואף שהמהרש"ל ביש"ש כתב ג"כ כדעת הטור מכ"מ להלכה אין נראה להקל נגד דעת הש"ע ועוד אפילו אי סימן א' סגי אפילו להקל מכ"מ מאן לימא לן דיש לה סימן א' דהבעל אינו נאמן אפילו היכי דאינו חשוד כמו דאמרינן לענין שבויי' באהע"ז (סי' ז') דאף דעבד ושפחה נאמנים מכ"מ הבעל אינו נאמן על עצמו וכש"כ שחשוד הוא שנשאה ואינה מוציאה עד יתברר הדבר ועוד אפילו לפי דבריו אין כאן אפילו סימן א' דקישוי בשעת תשמיש פשיטא שאינו סימן לפי דבריו שהרי אומר שבשנים קדמוניות הי' תשמיש קשה לה משמע אבל עתה לא ואי איילונית היא הרי אין לה רפואה כמו שכתבו התוספ' ביבמות (דף ב' ע"ב) דאיילונית אין לה רפואה וכיון שנתרפאת ודאי לאו איילונית היתה וסימן דדים ג"כ נראה שאין זה אצלה כיון שאומר שאין לה דדים כשאר נשים משמע הא דדים יש לה ובגמרא וכן בש"ע קאמר סתם אין לה דדים משמע שאין לה דדים כלל מדלא הוזכר שיעור דדים ומה נקרא אין לה דדים נראה לי שיש ללמוד ממומי כהן דבבכורות (דף מ"ד) קחשיב מום דדיו שוכבין כשל אשה והרמב"ם בה' ביאת מקדש (פ' ח') מפרש יותר שכתב מי שדדיו שוכבין על בטנו כדדי אשה משמע שהחילוק וההיכר להיות דדי אשה הוא שגדולים מעט עד ששוכבין מעט או הרבה וכיון דסימני איילונית הן להיות שו' לאיש כמו דאמרינן לענין קול ביבמות (דף פ' ע"ב) שאין ניכר בין איש לאשה מסתמא גם באין לה דדים הפי' כן שאין שוכבין כלל עד ששוו לדדי האיש אבל מה שאין גדולים הדדים כ"כ כדדי שאר נשים ודאי לא מקרי סימן איילונית.