בנין ציון · חלק קכ״ו סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם מי יתן ונדע היאך יתנהג ב' חומרות לענין שבת לפי מה דאמרינן בסנהדרין (דף נ"ח) עכו"ם ששבת ח"מ שנאמר יום ולילה לא ישבותו וא"כ היאך יעשה אם ישבות שמא ב"נ הוא ואסור לשבות ואם לא ישבות שמא ישראל הוא וחייב לשבות והנה ידוע קושית המפרשים בכעין זה להנך שיטות דלאבות קודם מ"ת הי' דין ישראל רק להחמיר ולא להקל היאך נהגו לענין שבת והרבה כבר נדבר בזה (ולא ידעתי למה חקרו בענין זה במה שאינו לדינא ולא בהך דמצא תנוק מושלך שיש נפקותא גם לדידן) והגאון מ"ה פנחס הורוויץ זצ"ל בספרו פנים יפות בפ' נח תירץ על קושיא זו דאזהרת יום ולילה לא ישבותו היא שלא יהיו שובתים יום ולילה שאחריו כדכתיב יום ולילה ולפ"ז אפשר שהאבות עשו מלאכה בע"ש ובמוצאי שבת והא דכתבו התוספ' בסנהדרין שם דלכך הלאו דיום ולילה ל"י אינו בכלל דנאמרה ולא נשנית דלישראל נאמרה דהרי ישראל נצטוו לשבות והרי לפ"ז אפשר דנאמר גם לישראל דלא נצטו' ישראל לשבות יום ולילה שאחריו י"ל שהרי מכמה דרשות מקרא מוכח דאפשר שיחולו שבת ויוה"כ סמוכים זה לזה וע"כ צריך לשבות יום ולילה שאחריו עכ"ד וע"פ הדברים האלה מצאנו פשר גם לתנוק מושלך ספק ישראל ספק ב"נ כה"ג שישבות בשבת ויעשה מלאכה בע"ש ומ"ש שהרי אצלנו לא יחולו שבת ויוה"כ סמוכים זה לזה אכן כבר השיב בתשובת רבי עקיבא (בהשמטות) על דברי הגאון הנ"ל וז"ל ואולם לענ"ד אין קיום לדברי הגאון הנ"ל דא"כ עדיין יקשה לר"ל דס"ל חצי שיעור מותר מה"ת א"כ אף ביוה"כ ושבת סמוכים להדדי אפשר לקצור ביום השבת כחצי גרוגרות ובלילה שלאחריו בליל יוה"כ חצי גרוגרות דלגבי כל אחד הוי ח"ש דשבת ויוה"כ אין מצטרפין כדאיתא במתניתן בכריתות ומצד אזהרה דיום ולילה ל"י מצטרפי' להקצירות כגרוגרות ולא שבתו יום ולילה שלאחריו מבלי עשות מלאכה בהם עכ"ל אמנם לענ"ד משום הא ליכא פירכא אדברי הגאון ר"פ זצ"ל שלריש לקיש דס"ל חצי שיעור מותר מה"ת בלא"ה לא קשה קושית המפרשים ואין צורך להתירוץ לומר דבב"נ הלילה הולך אחר היום שהרי לפי מש"כ הרמב"ם ה' מלכים (פ' ט') שיעורים לא נאמרו לב"נ ולפ"ז גם בעשה הב"נ מלאכה בחצי שיעור כגון שקצר חצי גרוגרות כבר נחשב אצלו מלאכה ולא יעבור על לא ישבותו וא"כ אין קושיא על האבות שהרי אפשר שעשו מלאכה בשבת בחצי שיעור דלענין לא ישבותו נחשב מלאכה ולענין שביתת שבת לגבי ישראל לא עשו מלאכה ועל כן לא קשה קושית המפרשים רק לר"י דס"ל ח"ש אסור מה"ת ולדידי' תירץ שפיר דלילה הולך אחר היום ומכ"מ מוכח דלא ישבותו לא נאמר לישראל מדחלו שבת ויוה"כ סמוכים זה לזה וליכא תקנה לעשות מלאכה בחצי שיעור.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.