במכשירין (פ' ב' משנה ז') תנן מצא בה תינוק מושלך אם רוב עכו"ם עכו"ם אם רוב ישראל ישראל מחצה למחצה ישראל ותניא על זה בתוספתא מחצה למחצה מטילין עליו שני חומרין ודין זה מוסכם מכל הפוסקים הביאו הרמב"ם ה' א"ב (פ' ט"ו) והטוש"ע אהע"ז (סי' ד') ע"ש והנה מהו הפי' מטילין עליו ב' חומרין פירש הר"ש שם וז"ל דמחמירין עליו כישראל דאסור בנבלות ומחמירין עליו ככותי כי ההיא דאמרינן בפ' ד' מיתות (דף נ"ט) דכותי העוסק בתורה א"נ אם קדש אשה ובא ישראל אחר וחזר וקדשה עכ"ל ומה דנקט בכלל החומרות גם שלא לעסוק בתורה אף דזה הוי קולא לגבי ישראל שמצוה לעסוק בתורה י"ל הרי יכול לעסוק בז' מצות דב"נ דלימוד זה מותר גם לב"נ כדאמרינן בסנהדרין (שם) התם בשבע מצות דדהו ולא קשה ג"כ היאך יעשה לענין קריאת שמע דאם ישראל הוא צריך לקרות ואם כותי הוא אסור לקרות די"ל דלמ"ד בברכות (דף כ"א) ק"ש דרבנן אין קפידא כ"כ אם לא יקרא ואעפ"כ שייך לומר מטילין עליו ב' חומרין כיון שלא עובר אמצו' דאורייתא ואפילו למאי דקיימא לן ק"ש דאורייתא ג"כ י"ל כיון דבענין פרשיות דק"ש הוא קבלת עול מלכות שמים ועול מצות ושלא לעבוד ע"ז וכל זה שייך גם בב"נ שפיר יכול לקרות דהרי במצות דידי' יכול לעסוק ואפילו פרשת ויאמר כיון דכתיב בה ולא תתורו אחרי לבבכם וגו' שייך ג"כ גבי ב"נ לענין מצותיו.
בנין ציון · חלק קכ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.