בנין ציון · חלק קכ״ב סימן ג׳

על זה אשיב - תמהתי דרך כלל איך קרא מעכ"ת נ"י תקנה גדולה וישרה לשנות מנהג ישראל אשר נהגו בכל מדינות אשכנז ופולין זה יותר משלש מאות שנה בקדיש יתום שיאמר כל אחד לבדו ולילך בעקבות המתחדשים בזמננו ששינו עניני התפלה והנהיגו גם המנהג הזה שיאמרו האבלים קדיש יחד. ועתה אתוכח עמו דרך פרט. מר נ"י כתב שענין קדיש לא נמצא בשום תלמוד ומדרש רק במעשה שהביא הב"י בסי' שע"ו בשם הכלבו שהעתיק דברי הזוהר הקדוש פ' אחרי ע"פ המעשה שהובא שם וגוף המעשה שהביא הזוהר אין לו פירוש ואפשר שבא כן לאחד בחלום עכ"ד ואשאלה ממנו למה אין לו פירוש אפילו הי' המעשה בהקיץ ולא בחלום וכי יפלא בדברי רז"ל שרוחות המתים נראו לחיים בפרט לאנשים גדולים ודברו עמהם מה יענה מעכ"ת נ"י לאשר אמר ריב"ז לתלמידיו פנו כסא לחזקי' מלך יהודה שבא כדאמרינן בברכות פ' תפלת השחר ולאשר אמרינן בשבת פ' השואל הנהו קפלאי וכו' מאן ניהו מר א"ל אחאי בר יאשי' ולאשר אמרינן בברכות פ' מי שמתו במעשה החסיד שלן בביה"ק ושמע המתים מספרים זע"ז ומה שאמרינן שם שהלך שמואל אצל אביו ושאלו היכן מעות היתומים והשיב לו ומה דאמרינן ביומא פ' יוה"כ באבו' דכידור שאמר לבנו שהי' כיס מונח בקברי' ומה דאמרינן בכתובות פ' הנושא ברבינו הקדוש שהי' בא מע"ש לע"ש לביתו וקדש ומה דאמרינן בב"מ פ' הפועלים בר"א בר' שמעון שהי' מונח מת י"ח שנה בעלייתו וספר עם אשתו והורה הוראות מלבד הרבה מעשות כאלה שנמצאים במדרשים ובזוהר הקדוש והכי ישפוט מעכ"ת נ"י שגם כל אלה דברי חלומות היו והנה חפשתי בזוהר הקדוש אחר המעשה שכתב הב"י שנמצא בפ' אחרי ולא מצאתיו שם וכבר חשבתי שנתחלף להב"י מעשה אחר שהובא שם בפ' אחרי בר' חזקי' ור' ייסא שיתנו סמיך לבי קברא אתרגיש חד קברא קמייהו וצוח ווי ווי דהא עלמא בצערא שכיחא וכו' ע"ש אכן אין זה המעשה שהובא בכלבו ועכ"פ גם ממעשה זה נראה שהיו המתים מדברים עם החכמים בהקיץ. שוב מצאתי המעשה במדרש הנעלם הובא בזוהר חדש וכפי הנראה משם הי' המראה בחלום ובאמת אין חילוק בזה אם הי' בהקיץ או בחלום אחרי שהמדרש סיפר לנו ודאי שהמעשה אמת ולא דברי חלומות אשר ישאם הרוח.