בנין ציון · חלק ק״כ סימן ג׳

ומה שהעיר מעכ"ת נ"י בחקירה השלישית שיש איסור גמור להשהות הנפל בביתו מחמת ציון לענ"ד ז"א דהלא ברייתא ערוכה היא במ"ק דף ה' ע"ב אין מצייני' על הודאות אבל מציינין על הספיקות וכ' שם רש"י ד"ה על הודאות הואיל דברור לכ"ע דאית בי' טומאה ודאית לא מטלטלי באותו מקום טהרות וכ"כ הרמב"ם פ"ח מהל' טומאת מת הל' ט' יעו"ש וא"כ ה"נ בנ"ד אין לך ודאי גדול מזה דידעי כ"ע שאותו רופא יש לו נפל בביתו וכן יוודע הדבר הזה גם ברבות הימים איש מפי איש וידעו הכהנים להזהר ולא שייך ציון כלל וכלל ושפיר עבדו התי"ט והנוב"י שלא העלו טעם לחיוב קבורה לנפל רק מחמת איסור הנאה. גם מה שנסתפק מעכ"ת נ"י אם חיוב ציון קברות הוא מה"ת או רק מדרבנן והביא גמרא דנדה ד' נ"ז ודחה דמשם ליכא ראי' דמדרבנן הנה במחכ"ה אישתמיטתי' דכבר העיר בזה בתוס' ב"ב (דף קמ"ז ע"א) סוף ד"ה מנין שהוכיחו לפשיטות מהך גמ' דנדה דציון קברות הוא רק מדרבנן ובאמת דבריהם ברורים דליכא למימר כדעת מעכ"ת נ"י דהלל"מ הוא לכותים מדרבנן דכ"ז א"ש על המקשן דפריך סתמא אע"ג דמדרבנן י"ל דהוא קאי אליבא דהך מ"ד דגמרא גמירי לה עד דאתא יחזקאל ואסמכי' אקרא משא"כ על התרצן דהביא הך קרא דילפי' מיני' ציון ואפ"ה לא קאמר רק משום דכתיבי מזהר זהירי ולא קמתרץ דדאורייתא הוא מהך קרא אע"כ דמודה ג"כ לדעת המקשן שהוא רק מדרבנן רק כיון דכתיבי מזהר זהירי אף שהוא מדרבנן ע"כ דברי מעכ"ת נ"י.