בנין ציון · חלק קט״ו סימן ה׳

ומלבד זה אפשר שיגיע לאיסורי דאורייתא דבמדינות האלה שאסור לקבור בלי רשות השררה לפעמים אי אפשר לקבור אלא סמוך לשבת וי"ט כאשר כבר קרה פעמים רבות וזה אי אפשר רק בביה"ק הסמוך לעיר אבל ברחוק אי אפשר מפני שהקברנים לא יכלו לשוב לביתם קודם שבת ועי"ז ילינו המת עד לאחר שבת וכן לא יכלו לקבור בי"ט ראשון מפני התחום דמסתמא כיון שרחוק ג' רביעי שעה היא חוץ לתחום וזה אסור בי"ט ראשון כמבואר סי' תקכ"ו ועי"ז ילינו המת שלא לכבודו שהוא איסור דאורייתא וגם יבא המת לידי ניוול בפרט בימי החום וגם ניוול המת הוא איסור דאורייתא כדמוכח ממה דאמרינן בחולין (דף י"א) וכי תימא דבדקינן לי' הא קא מינוול. ולכן אפילו יהי' חשש פגם כבוד להמתים הקבורים בביה"ק הישן בעזוב המקום הרי אמרינן בסנהדרין (דף מ"ו) ניחא להו לצדיקיא דמייקרי בהו אינשי וכן אמרינן שם כל העושה לכבודו של חי אין בו בזיון למת כל שכן שלא יקפידו הצדיקים הקבורים וימחלו על כבודם למען שלא יבואו החיים לידי עבירה ולא לידי בזיון אמנם כבר העלתי שלא מצאנו בשום מקום שיש בזה פגם כבוד למתים אם לא יקברו עוד אצלם. ומה שחשש מר חמיו הגאון נ"י מפני מה שכתוב בספר חסידים (סי' תש"ט) קהל אחד רצו ללכת למקום אחר ובא מת לאחד מהם בחלום ואמר אל תעזבו אותנו כי יש לנו הנאה כשתלכו לביה"ק ואם תעזבונו דעו כי תהרוגו ולא חששו ונהרגו כולם עכ"ל לענ"ד אינו דומה לנדון זה כי שם עזבו לרצונם וכאן מפני הדין ועוד דכאן לא נקרא עזיבה שאשר הלכו על קברי אבות גם עתה ילכו כנ"ל ועם כל זה טוב לעשות הקהל תקנה לחוק ולא יעבור שילכו שלוחי הקהל איזה פעמים בשנה בפרט בימים שנוהגים ישראל להתפלל על הקברות בימי המצרים וקודם ר"ה וקודם יוה"כ על ביה"ק הישן ויתפללו שם וגם יבקשו כל הקהל מחילה מן המתים בעזבם הקברות הישן ואז מותר להקהל לבחור להם מקום לקברות סמוך לעיר וד' יתן הטוב שישלח גואל צדק ויבלע המות לנצח ב"ב: כנלענ"ד הקטן יעקב.