בנין ציון · חלק ק״ו סימן ד׳

והנה לכאורה מסוגיא דשם הי' נראה ראי' לשיטת הטור שהרי כבר העירו התוספ' מה דנקט ולד דאית ביה חיותא דלאו דוקא הוא דאפי' לית בי' חיותא כיון דאתותב שמואל ועוד הקשו דמשמע בירושלמי דולד שעם הסנדל אינו מתקיים אכן לשיטת הטור א"ש שהרי אף לפי מה שכתב הירושלמי דאינו מתקיים ע"כ אין הפי' דבשעת לידה כבר מת שהרי בסוגיא שם אמר ולד דאית בי' חיותא סריך הרי משמע דבשעת לידה חי הוא אע"כ דפי' הירושלמי הוא דאין מתקיים שאינו ראוי לחיות וכמו בן ח' ולפ"ז א"ש פי' הגמרא בדיוקא דולד דאית בי' חיותא מדנפיק רישא הוי לידה כיון דהוי כנפל שהוציא ראשו חי אבל סנדל דלית ביה חיותא הוי כנפל שהוציא ראשו מת דאפילו לפי מה דאתותב שמואל אינו פוטר עד דנפיק רובא אך מדלא פירשו רש"י ותוספ' כן לכאורה משמע דלא כדעת הטור אבל באמת אין זה קושיא ואדרבא בזה מתורץ מה שתימה בשו"ת פ"מ (שם) על הטור וש"ע דלענין טומאת לידה (בסי' קצ"ד) כתבו סתם דהוציא ראשו ה"ה כילוד ולא חלקו בין הוציא ראשו מת או חי ולענין בכור לכהן חלקו והרי פסק הרמב"ם (פ' י"א מהלכ' בכורים) כל שאמו טמאה לידה פוטר פטר רחם ע"ש שמתוך כך רצה לחלוק על הטור אבל לפ"ז א"ש כיון דמשמע בפי' מדברי רש"י ותוספ' בבכורות ומלשון המשנה שם דדוקא ראשו חי פוטר לענין בכור לכהן אבל ראשו מת לא ואעפ"כ לא פירשו רש"י ותוספ' בהך דסנדל כפירושינו הרי דס"ל דיש חילוק בזה בין טומאת לידה ובין בכור לכהן לכהן פסקו הטור וש"ע כשיטת רש"י ותוספ' לענין טומאת לידה שלא לחלק בין חי למת ולענין בכור לכהן דדוקא חי פוטר כנלענ"ד הקטן יעקב.