הרי קמן מבואר מפי הגמ' ערוכה שאין להתפלל אותה אלא דוקא אחר שאחז בדרך ואין לאדם לחשך לומר דהא דאמר רב חסדא משעה שאחז בדרך לאו למימרא דקודם לכן לא יברך אותה דאדרבה אם יברך אותה קודם שיצא מן העיר הוי מברך טפי עובר לעשייתה אלא בא לאשמועינן שאף משאחז בדרך ואילך יכול לברך אותה שמאחר שמקיים אותה עכשיו אע"פ שאינו עובר לעשייתה ממה שעבר אפ"ה עובר לעשייתה הוי ממה שמקיים אח"כ דהא ליתא שהרי בלשון זה אמרו ג"כ גבי תפלין בפ' הקומץ וז"ל א"ר תפלין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה כו'.
באר שבע · חלק מ״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.