וזהו ג"כ דעת בעל מגדל עוז ואני אומר לא זר העיר ולא זה הדרך דאין מכאן הכרע כלל ממה שלא הזכיר הרמב"ם דאם הס"ת מונח בגבוה ממנו דמותר לומר דקסבר דאסור אפילו בגבוה ממנו דא"כ נאמר גם אם הס"ת מונח על גבי דבר אחר שעל הקרקע נמי אסור כיון שלא הזכירו וזה אי אפשר שהרי רב הונא עצמו עבד הכי אלא מאי אית לך למימר שלא הוצרך הרמב"ם להזכירו משום דממילא משמע דמותר מדכתב ואסור לישב על מטה שס"ת עליה דמשמע דוקא עליה ולא אם הס"ת מונח על גבי דבר אחר הכי נמי יש לומר שלא הוצרך הרמב"ם להזכיר דאם הס"ת מונח ע"ג דבר אחר בגבוה ממנו דמותר אפילו על המטה עצמו משום דממילא משמע כדפירשתי דלשון עליה משמע עליה ממש בלא הפסק והא דהוצרך הראב"ד ז"ל להזכיר דאם היה מקום גבוה טפח וס"ת מונח עליו מותר היינו משום דאתא לאפוקי ממ"ד בירושלמי שהבאתי דסגי בגבוה ממנו אפילו כל שהו אי נמי אתא לאפוקי ממה שכתב בעל מגדל עוז כיון שזה שיעור טפח לא נמצא בגמרא שלנו ובכמה מקומות אסיקנא עד שלשה כארעא סמיכתא ואם הירושלמי הזכירו אינו הלכה ולכן לא כתבו הרמב"ם ז"ל כו'.
באר שבע · חלק ל״ח סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.