ולכן מאחר שהרי"ף והרא"ש ז"ל מסכימים לדעת אחת ודאי נקטינן כוותייהו ובפרט שרוב הפוסקים נמשכין אחריהם ואפשר לומר דאפילו הרמב"ם מודה גבי ברכת התורה שיצא מפני שאע"פ שברך בראשונה אשר נתן לנו תורת אמת כו' לא שייך לומר ברכה שאינה ראויה היא דהא אין כאן טעות בעיקר הברכה רק שהיה מהפך סדר הברכות וכבר שנינו סדר ברכות אין מעכבות ואף על גב דההוא קאי לענין ברכות של ק"ש הא ודאי דלאו דוקא ברכות של ק"ש אלא ה"ה שאר ברכות ולכן אם טעה הקורא בתורה וברך בראשונה אשר נתן לנו תורת אמת כו' ונזכר מיד תוך כדי דבור לא מיבעיא שאין צריך לחזור להתחיל תחלת הברכה ברוך אתה י"י אלא שאיסור גמור הוא מפני שהוא מברך ברכה שאינה צריכה ועובר על לא תשא כדאיתא בפרק אין עומדין ואם לא נזכר עד אחר שחתם הברכה אז ישתוק לגמרי ויאמר הברכה דאשר בחר בנו באחרונה לאחר הקריאה כיון דאין סדר לברכות כן נראה לי:
באר שבע · חלק ל״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.