באר שבע · חלק ל״ה סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנך רואה מפורש שלא חילק בין תנורים שלהם בין שלנו כמו שחילק הסמ"ק אלא פסק סתם אסור והוא מהטעם שכתבתי וכבר כתב המחבר ספר מהרי"ל שכתב דיני איסור והיתר בשם גדולי אחרונים שבאשכנז וכן נראה מדברי הטור א"ח בסימן קע"ג ומדברי הכל בו בסימן כ"ג שכתבו בשם הרא"ש ומהר"ם ז"ל שהיו רגילין ליטול ידיהם בין בשר לדגים ולעשות הדחת הפה בינתים משום דחמירא סכנתא מאיסורא וכתב שם בית יוסף נראה שלמדו כן מדגרסינן בפרק כיצד צולין ההיא ביניתא כו' ואין ספק דאשתמיטתיה לבית יוסף מה שכתוב בהגהות מרדכי דחולין דף תשמ"ב המנהג הזה של מהר"ם והרא"ש שהבאתי והוא כתב דשורש המנהג יצא מההוא עובדא ההיא ביניתא כו' שאלו ידעו ונזכר ממנו לא היה מייחס דבר זה לעצמו לכתוב נראה שלמדו כו' הרי בהדיא משמע מדברי הטור והכל בו שהבאתי דמהר"ם ס"ל דהלכתא כמר בר רב אשי ומשום דמר בר רב אשי לא איירי אלא כשנצלו בשר ודגים בתנור אחד בפעם אחת וגם אפשר לצדד ולהקל ולומר ודוקא בתנור קטן כעין שלהם כמו שכתב הרא"ש ז"ל בהדיא לענין ריחא מילתא באיסור עם היתר בפרק בתרא דע"א וכן כתב הטור י"ד בסימן ק"ח ומהר"ם והרא"ש היו רגילין ליטול ידיהם ולעשות הדחת הפה בין בשר לדגים אפילו שלא נצלו בתנור אחד בפעם אחת אלא זה אחר זה או שנצלו בפעם אחת על גבי כירה דאין בו משום ריחא מילתא הואיל והוא במקום מגולה הילכך נתנו טעם למנהגא דחמירא סכנתא מאיסורא כלומר אע"ג דבכה"ג באיסורא אין להקפיד כמו שנתבאר מ"מ בסכנתא יש להקפיד משום שיורי אוכלין שנדבק בידים אבל אם נצלו דגים ובשר בתנור אחד בפעם אחת ס"ל שהדגים אסורין לאכלן לגמרי ולא מהני כלל נטילת ידים והדחת הפה בינתים וזה מוכרח דאל"כ מאי חמירא סכנתא מאיסורא דקאמר הטור שהרי הטור כתב בהדיא בי"ד סימן ק"ח שפסק הרא"ש כר"ת דריחא מילתא היא ואי אפשר לומר דאפילו אם נצלו דגים ובשר בתנור אחד בפעם אחת היו אוכלין הדגים אחר הבשר או להיפך בנטילת ידים והדחת הפה בינתים ומן הדין לא היו צריכין ליטול ידיהם ולעשות הדחת הפה בינתים משום דמר בר רב אשי לא אמר שיש סכנה אלא דוקא בתנור קטן כעין שלהם רק משום דחמירא סכנתא מאיסורא היו נוהגים כך ליטול ידיהם בינתים דהא ליתא דהא המנהג זה של מהר"ם והרא"ש עדיין נוהג עד היום הזה ופוק חזי מה עמא דבר ותמצא שנוהגין כן לעשות קנוח והדחת הפה בינתים כשלא נצלו בתנור אחד בפעם אחת וכן משמע בהדיא נמי מלשון הגהות מרדכי דחולין שאעתיק לקמן וממילא תוכל ללמוד דאם נצלו דגים ובשר בתנור אחד בפעם אחת ס"ל שהדגים אסורין לאכלן לגמרי כדאמרן.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.