יש לתמוה על הטור י"ד סימן ס' והרבה מחברים שכתבו בהלכותיהם דין זה הנמצא בגמרא בפרק אלו טריפות בהמה חיה ועוף שנמצאו חתוכי רגלים אע"פ שהם מותרים משום טריפה הרי אלו אסורין משום סכנה שמא נשכו נחש עד שיבדקו כו' דכשם שדין גילוי אינו נוהג בינינו מטעם שאין נחשים מצויין בינינו הכי נמי לא היה ראוי להיות דין זה נוהג בינינו שהרי לא חשו לאסרה משום סכנה אלא משום נחשים וכיון שאין נחשים ליתא חששא זו וכן כתב בהדיא רבינו ירוחם ז"ל ונ"ל שטעמם דשאני גילוי דלא אתייליד ריעותא במשקין כל כך כמו בבהמה שנמצאת שנפסקו רגליה כי קרוב הדבר לומר שנתגלו המשקין על ידי אדם ששכח לכסותן והואיל ואם היינו חוששין שמא שתה מהן נחש אז היו אסורין לגמרי שהרי אין יכולין לעמוד עליו מש"ה אין אנו חוששין לאפוקי בנדון שלפנינו איכא ריעותא גדולה לפניך שנפסקו רגליה ואיכא לברורי הלכך חוששין וצריך בדיקה הואיל דאיכא לברורי וסברא זו כבושה וסלולה בגמרא כן נ"ל:
באר שבע · חלק ל״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.