באר שבע · חלק ל׳ סימן א׳

שלום למר ולתורתו אשרי יולדתו והורתו ה"ה האלוף הר"ר שמואל י"ץ עתה באתי להשיב לכ"ת על אשר בקשתני שאחזור ואפרש לך מה ששמעת ממני כשאמרתי בישיבת החברים שיש חילוק גדול בין סתם כלים שלנו לסתם כלים של ע"א אע"ג שהשוו אותם הפוסקים לענין שהם בחזקת שאינם בני יומן דע כי זה הוא החילוק דלא אמרינן סתם כלים שלנו אינם בני יומן אלא דוקא כשאין בעל הכלי לפנינו לשאול את פיו אם הוא בן יומו דדוקא בע"א אנו אומרים סתם כליהם אינם בני יומן אפי' כשהע"א לפנינו משום דאינו נאמן ודבורו לא מעלה ולא מוריד אבל בישראל שהוא נאמן צריך לשאול את פיו כשהוא לפנינו ולא סמכינן אסתמא דאין הכלי בן יומו דכל היכא דאפשר לברורי מבררינן וראיה לדבר מפ"ק דפסחים דקאמר התם בעו מיניה מרב נחמן המשכיר בית לחבירו בי"ד חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק למאי נפקא מינה דליתיה להאי דנשייליה כלומר דאי איתיה למשכיר קמן לא נפקא לן מינה מידי דאפי' נימא דחזקתו בדוק שיילינן ליה ולא סמכינן אחזקה הרי קמן דאפילו במילתא דרבנן ומטעם ספק כגון בדיקת החמץ דהוא מדרבנן ואיכא ספק אי איכא חמץ או לא לא סמכינן אחזקתו בדוק היכא דאיתיה המשכיר קמן דכל היכא דאפשר לברורי מבררינן וכן יש ראיה מבדיקת הסכין אחר שחיטה היכא דאיתיה קמן ולא נאבד דאף על גב דבדקו קודם שחיטה צריך בדיקה אחר שחיטה.