הרי אתה רואה מפורש באר היטב שכל עצמם של התוספות והרא"ש לא כתבו בשלמא כל חתיכה מלוחה דעלמא אין דם שעליה אוסרה אלא אחר שכבר נגמר פליטת כל דם וציר דבהכי איירי שם כמו שכתבו בהדיא קודם לכן ואינו חוזר ופולט עוד אחרי שכלתה כל פליטת התחתונה דם וציר ועל זה כתבו בשלמא כל חתיכה כו' ומכאן יצא לו להטור מה שכתב ביו"ד סי' ע' בשם הרא"ש שיכולין להשהות הבשר במלחו זמן מרובה כמו שירצו ולא כדעת הרשב"א דאוסר ולכן אומר אני שזה הוא כשגגה היוצאה מלפני השליט כי מלבד זה שלא שת אל לבו לכתוב בשם התוספות והרא"ש בחלוף מה שהוא כמו שנתבאר אלא גם כן יש סתירה חזקה מדידיה אדידיה דאלו בכל אלה השלשה מקומות שהבאתי פסק דאם שהה הבשר במלח הראשון מעת לעת אז אסור כדי קליפה אבל קודם מעת לעת מותר ואלו באות כ"ה פסק בהדיא כהרשב"א דאוסר אם שהה יותר מי"ב שעות ובלאו הכי יש לפקפק הרבה בדבריו אך אין כאן מקומו ומכל מקום לפי מה שעלה על דעת הרב ז"ל בשיטת התוספות והרא"ש דס"ל דאם שהה הבשר במלח הראשון יותר מעת לעת אסור הבשר הלכך לא פירש מליח ישן דקאמרי התוספות והרא"ש היינו שנמלח לפני כמה ימים אבל מונח עדיין בכלי מנוקב שנמלח בו להכשירו מידי דמו ועדיין יש עליו לחלוחית דם משום דא"כ הבשר אסור בלאו הכי אפילו כשלא נתבשל כלל.
באר שבע · חלק כ״ג סימן כ״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.