וידע האדון כי מה ששאלתי זה הדבור היה בשביל שני דברים שנתקשיתי בהם להבנתו. ראשונה מאי מקשו לאביי והלא תשובתו בצדו דאביי לא ס"ל הא דמשני בהכותב לרב משום דאית ליה לאביי סברא אלימתא אטו כל דמגבי בי דינא מגבי כדמסיים בשמעתין ותו בתירוצא היאך יתיישב על פשט ההלכה.
באר שבע · חלק ב׳ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.