ביבמות פרק הערל בשמעתא וסבר ר' יוחנן בדרבנן לא בעיא רבייה והא תניא מקוה כו' כתב נמוקי יוסף וז"ל והרמב"ן ז"ל מיקל להתיר ברביי' לחוד באיסורין שאין להם עיקר מן התורה כגון חלת חוצה לארץ אלא שאפשר לומר דחלת ח"ל טעמא אחרינא הוא מפני שאין איסורה בכל מקום תדע שלא התירו בשום איסורא דרבנן לבטלו ברוב אלא התם ובההיא דעצים שנשרו מן הדקל בי"ט ומעתה אין לנו ראיה לבטל אפילו איסורין של ע"א כגון חלב וחמאה וגבינה בפחות מס' ומיהו ענין פתן ובישוליהן כיון שאין איסורן שוה בכל הוא אפשר דבטל חד בתרי כן נראה עיקר בעיני וכן הסכים על ידי מורנו הרב ז"ל וכן הריטב"א עד כאן לשונו.
באר שבע · חלק י״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.