ונ"ל משום דאמרינן בכתובות פרק אלמנה נזונית כל המלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת המנעל במתא דאין מכירין אותו שמא יאמרו עבד הוא ולא אמרן אלא כשאין לו תפלין בראשו כו' והא ודאי דלאו דוקא התרת המנעל אלא ה"ה שאר מלאכות המיוחדים לעבד דוקא כגון להוליך אחריו כליו לבית המרחץ ולגוררו ולסוכו שהעבד נקנה בהם כדאיתא בפ"ק דקדושין ולפי שרבי יוחנן היה עלול לנזילות ולא היו לו תפלין בראשו הלכך אמר מאן דמתרגם לי כו' לא לבד שאחלוק לו כבוד כמו שהתלמיד חייב לחלוק כבוד לרבו אלא אפילו מה שאין התלמיד חייב לעשות לרבו במקום שאין מכירין אותו אעשה לו דלשון מאן דמתרגם משמע בכל מקום שיהיה ונקט דוקא מובילנא מאניה כו' ולא נקט שאר מלאכות לרבותא אע"ג שיהיה מפורסם לעיני כל אדם כשאוליך כליו אחריו למרחץ כן נ"ל.
באר שבע · חלק י״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.