אבקת רוכל · חלק צ״ח סימן ד׳

תשובה מתנה זו יש מקום לבעל דין לערער עליה משלשה טעמים הא' מפני שכתוב בה ידענו נאמנה שהבתים של הצנועה מרת לידיסייא אלמנת הר' שבתי הם שלה ומכתובתה ואין ליתומים בני הר' שבתי שום זכות בהם מחמת ירושת אביהם וגם ראינו שטר צוואה שצוה הר' שבתי בשעת פטירתו ובה הודיע וברר ופרסם שהבתי' הנז' הם שלה וממונה וקנינה ונדונייתא עכ"ל ונראה שטר כתובה בב"ד ולא נזכרו בו הבתים כלל וא"כ היאך נאמין למה שכתבו עידי מתנה זו שידעו נאמנה שהם מכתובתה והרי שטר כתובתה מכחישם ואין לך לומר שכוונתם לומר שגבתה אותם בפרעון כתובתה שא"כ היאך שטר כתובתה קיים ביד יורשיה והלא אם היו ב"ד מגבין לה כתובתה היו קורעי' שטר כתובתה ועוד שמקבל המתנה מודה שלא נשבעה על כתובתה ועוד שכתוב בה שראו שטר צוואת הר' שבתי שבה הודיע שהבתים הנז' הם שלה וממונה וקניינה ונדונייתא ודברי' אלו סותרים זה את זה שלשון קניינה משמע שקנתה אותם מממון נכסי מלוג שלה וכן מוכיח לשון ממונה שכתבו ואח"כ כתבו שהם מנדונייתא וכיון שהם דברים סותרים זה את זה אין לסמוך עליהם וכל זמן שלא נתברר שהבתים שלה מתנתה בהם אינה מתנה הב' מפני שכתוב בה אמרה לנו הוו עלי עדים וקנו ממני בקנין גמור וכתבו וחתמו כי נתתי לבתי ארבע אמות קרקע ואגבן הקניתי לה ונתתי מתנה גמורה שליש אחד מכל הבתים הנז' עכ"ל וכיון שלא קיימה הארבע אמות לא קנתה כמ"ש הרמב"ם פ"ג מהלכו' זכייה ומתנה וכתב הרב המגיד שהוא דעת הר"י ן מיגאש ובעל העיטור: