אבקת רוכל · חלק צ״ב סימן ז׳

מעתה בנ"ד מאחר שסילוק שסלקם אינו כלום ממילא נפלו כל נכסיו לבניהם וזכו בהם וירשום כבתחלה קודם הסילוק ועוד שמספר צוואתו נלמוד שכתב וכל השאר מנכסיו יהיה מעכשיו ליורשיו הרי שזיכה את יורשיו בנכסיו מעכשיו ומה שמינה את דינה היה פטימי מילי אי מדינה אי מכוונת בעלה עצמו ומה שצוה שיתר נכסיו שישארו אחר המתנו' שצוה ליתן יהיו בביתו תחת יד אשתו הראשונה ותחת יד האפטרופוס שמינה עד שימותו כל נשיו ואז יטלו אחיו ירושתם אין בזה שום לשון שיהא שום חלק ונחלה ולא שום זכות לאשתו הנזכרת בנכסיו זולת כתובתה או מזונותי' וכל שאר נכסיו זכו בהם אחיו ומעתה כמו שנתבאר ואין לומר שמאחר שצוה שאחר מיתת ארבע נשיו יקחו היורשים הנכסים משמע דעד אותה שעה אינו רוצה שירשו יורשיו אותם נכסים דאפי' את"ל שכך היתה כוונתו אין בכך כלום דאיהו סבר שהיה לו כח לעכבם מלירש עד אותו זמן ולפי האמת אין לו כח לעכבם דכיון שמת יצאו הנכסים מכחו ונפלו לפני היורשים ויירשום מיד וכמו שנתבאר ואם אחד מן האחים ייבם אחת מיבמותיו זכו בכל נכסי אחיו המת המוחזקים היתרים על המתנות והמינוי שמינה את אשתו עם האפטרופוס שמינה מאחר שאין לה חלק ונחלה בנכסים אין כאן אלא משום מצוה לקיים דברי המת ובמצוה לקיים דברי המת נאמרו בו פירושים בסוף פ"ק דגיטין והיותר נכון הוא לומר דלא אמרינן הכי אלא כשמסר המעות והשלישם בידו ע"מ כך וכמ"ש הריב"ש וזה לא מסרם בידה ע"מ כך וכיון שכן אין כאן משום מצוה לקיים דברי המת ויכולים לסלקה מהמינוי וז"ל רבינו ירוחם במשרים נכ"ו כתבו הפוסקים דאם מינה האב אפטרופוס לגדולים שיכולים לומר אין אנו צריכים אפטרופוס ומוציאים מתחת ידו זולת אם השליש ממון בידו ע"מ לעשות כ"וכ משום דמצוה לקיים ד"ה כדאמרינן גבי המשליש מעות לבתו עכ"ל ועוד מטעם אחר יש כח ביד האחים לסלקה ממנוי שמינה אותה בעלה מאחר שאחד מן האחין ייבם אחת מנשיו זכה בכל נכסי אחיו המוחזקים מחמת יבומה ולא מחמת ירושה פשוטא בלבד וא"כ אחר צוואתו פנים חדשות באו לכאן דהיינו היבום ועל ידו זכה בנכסי אחיו המוחזקים ואין לו עסק במינוי שמינה אחיו את אשתו על הנכסים ועוד שזו יצאו מתחת ידה כמה גניבות בנכסים הללו כמ"ש במעשה ב"ד שביד היורשים יש לב"ד לסלקה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' נחלות וכתב עליו ה"ה טוב טעם ודעת וכ"כ הריטב"א בתשובה דאפטרופס דאפסיד בנכסי מסלקין ליה אפי' אם הוא אפטרופא שמינהו אבי יתומים וכתב המרדכי בפ' איזהו נשך כל האפטרופוס בין מינוהו אבי יתומים בע מינוהו ב"ד או יתומים שסמכו אצל ב"ה אם משנים ממאי דאמור רבנן מסלקין ליהו בלא התראה עכ"ל וכיוצא בזה כתוב בתשובות מימוניות בספר משפטים ואין לך משנה ממאי דאמור רבנן וממאי דכתיב באוריתא כזו שהוחזקה בגנבות וכתב הרא"ש בתשובה שאם המת מינה את אשתו אפטרופא על נכסיו ונשאת דבר ידוע הוא שב"ד מסלקין אותה מן האפטרופוסות כדי שלא יאכלם הבעל ומשם יש לדון ק"ו לזו שב"ד מסלקים אותה נתבאר מכל הני טעמי שב"ד מסלקים את דינה ממנוייה והיבם שיבם יירש כל הנכסים ויכניסם לרשותו ואם התנו ביניהם שאחר שיבם יחלוק עם אחיו והסכימה היבמה בכך יחלקו הנכסים ביניהם ויכניס כל אחד חלקו לרשותו ואין לדינה שום כח ולא שום מינוי בנכסים כלל אלא אם תרצה תטול כתובתה ואם לאו תטול מזונותיה ובעת מותה תתן כתובתה למי שתרצה זהו הנראה לי הצעיר יוסף קארו