ואיכא למתמה דכיון דהאי תנא דלא כר"י ב"ב קשיא הלכתא אהלכתא וכן יקשה על הרי"ף והרא"ש שפסקו הלכה כר"י ב"ב ולא נמנעו מלכתוב משנה זו ומאי דאתמר עלה בגמרא למימרא דהלכתא היא וי"ל דעל כרחין לא אמר ר"י ב"ב אלא בפשוטים אבל בבכור מודה דלא מהני בלשון ירושה כדמשמע התם בגמרא אבל בלשון מתנה הא תנינא אליבא דכ"ע דהשוה להם הבכור דבריו קיימים ומשום הכי שקלו וטרו בגמרא בפירושא דהאי משנה דאי כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה כו' משום דנפקא לן לבכור א"נ לענין מתנה לאחר דאם כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משום מתנה דבריו קיימים כ"כ נ"י וכן יש ללמוד מדברי מגיד משנה:
אבקת רוכל · חלק צ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.