ומ"ש עוד שאפילו לא היתה מחילה בדבר היאך היה מתפייש הר' אברהם כ"כ בנקל כו' מי הגיד לו שהיה בנקל ובשלום ובמישור כי לא היה אלא אחר כמה קטטות ומריבות שלא היו רוצים לתת היתומה לבנו החכם האפטרופוס וסייעתו ואם היתומה והר' יואב וכדי שיתפייס לתיתה לבנו נתפשר עמו ואין לך תועלת גדול מזה והן הן הדברים המפורסמים ופשוטים לרואה השמש ומ"ש ועוד הוכחה לזה דברי מר לסופר כו' עד אבל כשיאמר הר' יואב דברים אלו בינו לבינו הבל המה מעשה תעתועי' דבר תימא הוא שמתיר רסן לשונו ומהביל הדברים הברורים דלמה לא יהא נאמן הר' יואב לומ' שלא היה חיזוק בקנס עדיין ושמחל לו שלא ישאר שום זכר קנס כשנתקדשה בטענות שכתבתי לעיל:
אבקת רוכל · חלק פ״ט סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.