אבקת רוכל · חלק פ״ט סימן כ׳

הכלל העולה שהר' יואב פטור מהקנס מכמה טעמים הא' מפני שאין הר' אברהם מוציא שטר קנס על השידוכין ואע"פי שיש עדים של קנין על הקנס מאחר שהם אינם זוכרים אם נעשה כמנהג חכמי ספרד והר"י טוען שלא נעשה כמנהג חכמי ספרד נאמן הוא כמו שהוכחתי ואע"פ שהר"א טען שהיה נח"ש בדבר מאחר שהעדים אינם זוכרים אם היה והר"י טוען שלא היה נח"ש הוא נאמן שני מפני מה שהעידו העדים שלא נתפייס הר"י שתקבל קדושין אלא א"כ לא יהיה עליו שום צד קנס שלישי מפני מה שהתרו בו בפני ב"ד ועדים שיבא לזמן קבוע שאם לא יבא אז שהוא יודע שאשתו לא תתרצה להמתין ומה לו לעשות עוד וכן הוא פטור מן הפיזורים שפיזר הר"א מפני שלא נתבר' לנו שהר"י היה הוא המלמד' למאן ואדרבא ידים מוכיחות שלא היתה צריכה ללימודו שכל הנשים יודעות דין זה ואמה למדתה ואפי' אם היה מתברר לנו שהוא היה המלמדה למאן היה פטור משום דאינו אלא גורם וגרמא בנזיקין פטור ועוד שלא נתכוון להזיק להר' אברהם אלא להועיל ליתומה ואמה כמו שכתבתי לעיל ולדברי הכל פטור ועוד שמאחר שמחשבתו נכרת מתוך מעשיו שהיה רוצה לעגנה עד שישלחו' לו ויפרידנה מאמה ומקרוביה יפה עשה שהצילה ואין כאן שום שמץ גרמא בניזיקין דאיהו דאפסיד אנפשיה והמלמדי' למאן מתקנים גמורים יקרא להם ועליהם תבא ברכת טוב ולהיות דברים אלו דברים ברורים פשוטים בעיני חתמתי שמי פה על הדין ועל האמת יוסף קארו