אבקת רוכל · חלק פ״ט סימן י״ט

ומ"ש עוד יש לי להרחיב במה שכתבתי לעיל כו' עד שאם לא נסמוך על המנהג אין כאן קנס כלל כ"ז בנוי על הקדמתו שהוא מנהג פשוט במדינה לכתוב בקנסות כחכמי ספרד וכבר הוכחתי שאין הדבר כן ומ"ש עוד וז"ל שדינא בה נרגא כו' עד וכן יורה פשוט לשונו של הרמב"ם בפ' הנז' יש לתמוה ע"ז שאם כדבריו כן הוא למה הטריחו עצמם חכמי ספרד לנהוג לכתוב כן והרמב"ם כתבו כמי שאומר חידוש גדול וכתב שעל דרך זה היו עושים בכל התנאים ולמה הוצרכו לכך הרי היו יכולים לתקן הדבר קל שאמר מעכשיו בשעת הקנין אבל כוונת הרמב"ם דלא מהני מעכשיו בקנין לבטל דין אסמכת' אלא כשייחד לו בית או מטלטל ידוע אבל אם אמר לתת לו בית או מטלטל סתם או שאמר לתת לו מעות לאו כלום הוא דאינו נקנה בקנין אלא דבר מסויים ואינו מטבע וכן כשכתב הרמב"ם דכל האומר מעכשיו קנה כתב אם באתי מכאן ועד יום פ' קנה בית זה ללמדנו דדבר מסויים ואינו מטבע בעינן ולפי שהיה צריך ליחד הקרקע או המטלטל שיתן לו והרבה פעמים אין מזדמן להם דבר שייחדוהו ועוד שדרך רוב העולם לקנוס עצמם במטבע ולא היה מועיל קנין אפילו במעכשיו לכך הוצרכו חכמי ספרד הדרך ההוא ודבר זה נחמד ואמתי כדברי הרמב"ם לכל מבין ומעתה מאחר דבנ"ד היה הקנס במעות אשתקיל מההוא נרגא עושפיה ואיתבר מקופיה ונמצ' שגם מ"ש ואעתיק לך לשונו של מהר"מ נר"ו והודיענו שהיה גדול בדורו והביא דבריו להוכיח דכיון שנהגו לכתוב בכל השטרות קנין ומעכשיו אין כאן אסמכתא נתבאר שאינו כן אלא אפי' אם היה מוציא שטר כתוב בו קנין במעכשיו אין כאן אסמכתא נתבאר שאינו כן אלא אפי' אם היה מוציא שטר כתוב בו קנין מעכשיו הוי אסמכתא מפני שהקנס היא במעות הנה יצאתי ממחצתי להאריך ואע"פי שאין דרכי בכך הוכרחתי כדי להשיב על דברי החכם הנז' שלהוציאו חלק אי אפשר ובזה אשים קנצי למלין ואם יוסיף לכתוב לא יקוה ממני שאשנה לו שא"כ אין לדבר סוף וכבר נתבררו ונתלבנו הדברים: