אבקת רוכל · חלק פ״ח סימן ה׳

עוד כת' ואפשר שהוצרך לדברי הרמב"ם שכת' שנוטל בלא שבועה זה האפשר הוא מחוייב עוד כתב ומ"מ אגב חורפיה לא עיין בה שאין הנדון דומה לראיה דשאני התם שהוא עצמו סותר דבריו כו' פליאה דעת ממני מה טיבו על טענות סותרות להוחזק כפרן והם עניני' שונים והא ראיה שכתבם הטור בסימני' נבדלי' כי דין הוחזק כפרן כתב בסי' ע"ט ודין טענות סותרות כתב בסי' שלאחריו בסי' פ' גם הרמב"ם כתבם בפרקים שונים כי עיקר דין הוחזק כפרן כתב בפ"ו ודין טוען וחוזר וטוען כתב בסוף פ"ז גם בתלמוד הם במסכתות שונות כי דין הוחזק כפרן עיקרו בשבועות ודין טוען וחוזר וטוען הוא במסכת בתרא בפ' חזקת הבתים הרי שהם ענינים שוני' גם מלות הוחזק כפרן יורו ע"ז כ"ש עם מה שפרש"י בשבועות שהכוונה הוא שהוחזק שקרן במה שאמר וכיון שהוחזק שקרן במה שאמר שוב איני נאמן כמו שיאמר עד שיברר הדבר בעדים ואע"פ שאמרו כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי שנראה שהוא מטעם סתירה אין ראיה כי לא יתחייב כי כל מקום שלא ימצא סתירה שלא יקרא הוחזק כפרן כי שם זולת שהוחזק כפרן עוד מצאו שדבריו סותרות ועם היות שאמרה שבאותו ענין נמצא הכפרנות עם הסתירה לא יתחייב מפני זה שבמקום שלא ימצאו שניהם לא יאמר הוחזק כפרן והלשון דומה למשל דכד משכח זוטרי שקיל כדמשכח רברבי שקיל וראיה לזה עוד מ"ש בשבועת הדיינין ההוא דא"ל לחבריה הב לי מאה זוזי דמסקנא כך אמר לו לא פרעתיך בפני פ' ופ' ואמרו לא היו דברים מעולם סבר ר"ש למימר הוחזק כפרן א"ל רבא כל מילתא דלא רמיא אדעתיה היינו אומרים הוחזק כפרן אע"פ שאין כאן סתירה כ"כ בין מ"ש תחלה פרעתיך בעדים למ"ש אח"כ פרעתיך שלא בעדים כי בעצם הפרעון אין כאן סתירה מה בין זה לנדון שלנו שמתחלה אמר הר' יואב שלא היה קנין בדבר ואח"כ אמר שהיה קנין אלא שלא נסדר כסדר הרמב"ם אם לההיא דשבועות נקרא סתירה גם לנדון שלנו נקרא סתירה