אבקת רוכל · חלק פ״ח סימן י״ט

עוד שדינא בה נרגא דאפילו לא היה מנהג בעיר לכתוב קנס השידוכין על דרך חכמי ספרד מ"מ גובין כאן הקנס כיון שקנה מידה דסתם קנין לכתיב' עומד ונהגו לכתוב בכל השטרות קנין שלם מעכשיו במדל"ב כיון דאיכא קנין ומעכשיו מודה הרמב"ם דלא שייך אסמכתא כמ"ש בהלכות מכירה פי"א ומה שנהגו חכמי ספרד הוא בקנין לבד וכ"כ הריב"ש סימן רס"ג ז"ל ואע"פ שמעכשיו מסלק דין אסמכתא א' עד וכן במ"ש בסו' הפרק כשהיו חכמי ספרד רוצים להקנות באסמכתא כך היו עושים כו' הרי שאפילו בקנין לא מצא דרך להקנות באסמכתא אלא כשיתחייב תחלה המקנה בחוב גמור כו' הרי שהוצרך לתיקון חכמי ספרד הוא דוקא בקנין לבד כי בקנין עם מעכשיו אין כאן אסמכתא וכן יורה פשט לשונו של הרמב"ם בפרק הנז' ואעתיק בכאן לשונו של הכ"מ שהביאו ההגהת מיימוניות בפ' הנז' שהוא סמך לדברי תלמידו הרא"ש ולכל מה שכתבתי והוא היה גדול בדורו וז"ל וכתב הר"מ דכתבינן בשטר וקנו מידה בב"ד חשוב אע"פי שלא נעשה הקנין בפני החשוב שבעיר מידי דהוה אמתנה דכתבין בה כתבוה בשוקא וחתמוה בברא אע"פ שלא אמר כך דכיון שצוה לכתו' שטר חוב הוי כאלו אמר בפי' מאחר שתופס כך הוא ה"נ אע"פי שלא היה בב"ד חשוב ה"ל כאלו הודה שהקנה לו בב"ד חשוב כיון שאמר לכתוב שטר אבל לא אמר לכתוב שטר לא ע"כ ובזה אשים קנצי למילין והאל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן הצעיר שמואל ן' וירגא