ואחר זמן מה שעבר הלך הר' יואב י"ה לאנדירינופולא כפעם בפעם שהיה הולך לתוגרמא ופגע עם הר"א טרננטו הנז' והוליכו בבית החכם השלם כמהר"ר משה ברוך נר"ו שאז היה ב"ד אנדירניפלא ובפניו ובפני הר' משה מאיור ובפני הר' חנין ן' הין אמר לו כדברים האלה פלוני אתה יודע שהתנינ' בינינו שלסוף שתי שנים לגמור הנישואין ולכן בא עמי או לפחות תשלח בנך הארוס עמי כי חושש אני שאשתי לא תמתין אחר עבור הזמן ולכן אם יקרה איזה דבר אין לך עלי דבר ואפילו תרעומת מפני שאתה גורם אם לא תבא ואז השיב שאינו יכול לבא עכשיו לא הוא ולא לשלוח ג"כ את בנו באופן שהתרה בו פעמים שלש ולא הועיל והלך הר' יואב ובא פה צפת תובב"א לביתו וכשראה אשתו שלא בא הארוס לזמן הקבוע ביניהם ועבר הזמן לקחה את בתו הנז' ומיאנה בפני ב"ד מיאון גמור כדין וכהלכה באומרה שאינה רוצה שתשאר בתה עגונה שיעבור זמן המיאון ואח"כ אין בידה למאן ואז יעשה הר' אברהם הנזכר כרצונו וחפצו שיהיה ידו על העליונה באופן שמיאנה ונתקדשה לאחר:
אבקת רוכל · חלק פ״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
