אבקת רוכל · חלק פ״ה סימן ב׳

בהיות שימים שעברו למו נפטרו פה צפת תובב"א הישיש כה"ר יצחק ג' וקליל נ"ע ובשעת פטירתו צוה מחמת מיתה וז"ל הצוואה שהמעות הרשומים במקומות הידועים הכל לבת בנו פ' ראנקא ועוד הבית הגדול אשר הוא שוכן בו עתה עם החנויות אשר סביבו ג"כ יהיו שלה בזה התנאי שכשהגיע זמן נשואיה שיתנו עם הנושא אותה שאין בבית הזה ובחנויות אשר סביבו רשות לא למכור ולא למשכן אלא לדור ולאכול הפירות ואם יהיה לה זרע כל זמן שהזרע קיים ישתמשו ג"כ בבית ובחניות כנז' אבל לא למכור ולא למשכן ואם בעל בת בנו או זרע שלה ימכרו איזה דבר מהבית והחניות הנז' מעתה ומעכשיו ממוני חברת ת"ת ישלחו יד ויש להם רשות להוציא מיד הלקוחות ושיהיה קדש לחברת ת"ת עוד צוה שהבית האחרת שיש בשכונתו של בית של הר' שלמה מהריק"י שכ"ז שבתו שרבונ"ה תתרצה לדור בבית שתדור כמו שהיה דרה עתה אבל לא שיהיה הבית שלה מוחלט אלא אם ישאר ממנה בן לבד מבנה משה שיהיה הבית של אותו הבן או לזרעו כתנאי הכתוב לעיל ואם לא ישאר בן זכר לבד ממשה אלא בת שלא יהיה לה דבר ולמשה בן בתי הנז' נתתי בית אחת שהיה דר הר' אליה שלמונ"א וחנות אחת של קומאגירו ולפי שחתני ה"ה יהודה ריפאריג"א חייב לי ארבע מאות ושבעים שולטאניש אני מצוה שהשלש מאות יהיו שלו שנתתים לבתי אשתו והמאה ושבעים שולטא"ניש הנשארים יתן לשני יתומים בני בתי שמחה נ"ע בני כה"ר אברהם די טראנטו מאה יתן לגדול ושבעים לקטן ואם לא ירצה חתני לתת המעות הנז' כנ"ל לא יתנו לבנו משה הבית והחנות הנז' אלא יהיה חילוף המעות המאה ושבעים שולטאניש כנ"ל עוד צוה שיתנו מתנת ש"מ להחכם השלם כהר"ר משה מטראני עשרים שולטאניש במעות בעין מנכסיו וג"כ שצוה שיהיה החכם הנז' אפוטרופוס על היתומה בת בנו ועל הנכסים שלה עוד שצוה שהחצר האחרת הבית הא' והחנות כנ"ל יהיו לבן בתה כנ"ל והבית האחרת שדרה בו אחותו דוני"א לונ"ה שתהיה דרה בו כל ימי חייה ולאחר פטירתה יהיה לחברת ת"ת ע"כ ועידי הצוואה אליעזר טולידאנו אליא שלמונה: עוד כתוב בה בענין הבית הגדול הנ"ל והחניות שסביבו פי' דבריו ואמר שאם ח"ו לא תגיע לנישואין בת בנו הנז' או אפי' תגיע ולא ישאר ממנה זרע ש"ק שיחזרו הבית והחניות ליורשיה מאביה והיורשים ג"כ לא יוכלו למכור ולמשכן אלא הכל היה כנ"ל אבל בשאר כל המטלט' והמעות של בת בני אין לשום אדם רשות ולא שליחות יד בהם אלא הכל ליורשיה כנז' ואם ח"ו תפטר קודם נישואין או אחר נישואין בלי זרע תחזור ירושת הכתובה ליורשיה כנז' וקיים עוד כתוב בה עוד צוה שיחזרו טבעת של משכון של משרת כהר' שלמה דיפאריג"א עוד צוה שיתנו לצדקה של קהל שלו חמשה שולטאניש עוד צוה שיתנו להר' אברהם גאדיט ה' שולטאניש עוד צוה שיתנו להר' משה בן בתו סאליר"ו אחד של כסף ושתי קוגאראש כסף עוד צוה שיתנו ליצחק בן בתו הנ"ל קיתון א' של כסף ושתי קערות של כסף משה גאויזון אליעזר טולידאנו ע"כ תופס הצואה: ובהיות כי הנפטר נ"ע נפטר לב"ע וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק והניח מה שהניח שמע שמועה חתנו הר' אברהם די טראנטו יצ"ו שהיה דר בעיר אינדירנופלא נסע ממקומו לבא פה צפת תוב"בא לבקש המעות שהניח לו הזקן נ"ע ר"ל לבניו בני בתו שמחה נ"ע שכבר מתה ובחיי אביה נ"ע וגם כי שמע מפי מגידים או כתבים ששלחו לו מפה צפת תוב"ב כי נפטר נ"ע צוה לפני מותו שישא בנו הגדול לבת בנו הנז' ובא לברר השמועה ששמע האמת הוא אם לאו באופן שבא פה צפת תוב"בא ושאל ודרש וחקר הכל היטב וראה הצוואה הנז' והנה בצוואה לא מצא דבר מהשמועה ששמע מענין הנשואין שצוה הזקן נ"ע רק שאמרו לו בע"פ שקודם עשות הזקן נ"ע הצוואה זמן מה היה רצונו שישא בת בנו עם בן בתו שמחה נ"ע בן הר' אברהם טראנטו הנז' בנו הגדול זהו מה שאמרו לו אבל בצוואה לא נזכר כלל כנז' וכשראה כי אין בצוואה שום ציווי על זה כלל ועיקר השתדל בכל כחו ובכל יכולתו לגמור השדוכין עם בנו הגדול כאשר עם לבבו ודבר עם החכם השלם כמה"ר משה מטראני האפוטרופוס הנז' על ענין השדוכין והחכם הנז' דחה אותו אצל אם היתומה ואם היתומה היה דוחה אותו אצל החכם השלם האפטרופוס נר"ו וכ"ז מפני שלא היה רצונם להשיאה לו באופן שעברו ביניהם קטטות רבות מריבות קשות על ענין השידוכין ולא יכול לגמור דבר עד שבקש אופן אחר להשיג בקשתו ונתפשר עם הר' יאודה די פאריג"א ופייס אותו כל מיני פיוס שהניח ומחל לו המאה שולטאניש שהניח הזקן נ"ע לבנו באופן שהסכים הר"י דפאריג"א בשדוכין ולגמור אותם עשה עם המעולה כה"ר כלב פינטו' י"ה הדר בדמשק ששלח כתב א' לאיים ולהפחיד להר' יואב י"ה בעל אם היתומה הנז' להסכים בשדוכין באופן שבא פה צפת תוב"ב הכתב הנז' אל יד החכם וחשוב כהר' אלישע והמעולה הנבון כה"ר משה איש וקראו להר' יואב הנז' והראו לו הכתב הנז' ועכ"ז לא רצה להסכים בשדוכין עד שדברו אליו קשות עד שאחר טורח גדול הודה בשדוכין ע"ת שיפרע לו הר' אברהם טראנטו' י"ה מאה וחמשים פרחים ממעות היתומה ממה שנשארו חייבין לאשתו אם היתו' מסך כתובתה באופן שנתפשרו ביניהם בפני הח' הר' אלישע הנז' ובפני המעולה כה"ר משה איש הנז' והודה הר' יואב הנז' להסכים בשדוכין והודה הר"א טראנטו הנז' לפרוע מאה וחמשים פרחים ממעות היתומה בזמן הנישואין וקבל עליו הר' יואב י"ה קנס ממאה פרחים לבת האחרת אם ימחה בשדוכין ויסרב בהם להביאה לסוף שתי שנים להכנס לחופ' שלא לעכב הנישואין בזמן הקבוע ביניהם שהוא לסוף שתי שנים באופן שאחר כמה ימים שנתפשרו ועבר ביניהם זה נתקדשה היתומה עם הבחור הנז' והלכו איש לדרכו וחזר הר' אברהם טראנטו י"ה למקומו לאנדירינופולא: