אבקת רוכל · חלק פ״ה סימן י״ג

הרי יש לנו מתוך דברי הרשב"א כי אין אסמכתא מצד חיובו של שטר שהרשות ביד כל אדם לחייב עצמו ולשעבד נכסיו במה שאינו חייב אבל אסמכתא הוא מחמת החזרת השלישות שאומר אם לא אקיים זה אחזר לו את שטרו ומאחר שכן אפילו אם יכתוב שטר החוב בהחלט כחכמי ספרד אחר שצריך להשליש השטר ביד שליש בהחזרת השלישות צריך לתקן שלא יהיה אסמכתא ושמא תאמר כי העושים כתיקון חכמי ספרד אינם משלשים שטרותיהם כי כל אחד תופס את זכותו בידו זה אינו שהרי מעשים בכל יום שמשלשים שטרותיהם כי אינו מאמין שום אח' מחבירו ולא סמיך דעתיה וגומר ומשעבד נכסיו כי אם ע"י שליש וגם כל הפוסקים כולם המביאים קנסי שדוכין כולם הם ע"י שלישות ומאחר שכן בנדון שלנו אם שלישות אין כאן חיוב ממון אין כאן דלא גמר איניש ומשעבד נפשיא ואם שלישות יש כאן הרי לא נעשה שלישות כדין והוי אסמכתא ואסמכתא לא קניא הרי מכל הטעמים שכתבתי הר' אברהם חייב ליתומה ע"ה פרחים והתכשיטין של כסף וזהב ומה שהן בעין הם מהר' אברהם ואם תעכבם בידה עד יפרע הר' אברהם הפרחים הדין עמה והר' יואב פטור מכלום ואין לו להר' אברהם על הר' יואב שום דין ודברים והנראה לע"ד כתבתי הצעיר