וא"ת הא אמרינן בפרק שור שנגח ד' וה' גבי ההוא גברא דתקע לחבריה אמר הואיל ופלגא דזוזא לא בעינא נתביה לעניים הדר אמר נתביה ניהלי איזיל איברי בי נפשאי אר"י כבר זכו בה עניים ואע"ג דליכא עניים הכא אנן יד עניים אנן ופרש"י אנן יד עניים אנן רב יוסף הוה גבאי משמע טעמא דהוה התם ר"י דהוה גבאי וזכה במעמד שלשתן הא אם לא היה שם הגבאי לא זכו בו עניים וי"ל שכבר כתבו התוס' והרא"ש שרבינו חננאל פי' שזה לא היה רוצה לחזור בו מן הצדקה אלא היה רוצה ללוותו לפי שעה ולהחזיר אחר לעניים תחתיו ואמר ליה ר"י יד עניים אנן וזכינו בו במעמד שלשתן ואמרי' בפ"ק דערכין האומר סלע זו לצדקה משבאת לידי הגבאי אסור לשנותה עכ"ל דלפי פירושו צודק אנן יד עניים אנן לענין לחזור בו שאף על פי שלא היה הגבאי שם לא היה יכול לחזור בו:
אבקת רוכל · חלק פ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.