ועוד קשה על דבריו שכתב שאם הנהיג המלך שלא יעשו שום שטר כי אם בפני הערכאות היו כל השטרות כשרים לדעת הרמב"ם משום ד"ד והרי מגיד משנה שהוא בן משק ביתו של הרמב"ם אינו סובר כן כדבריו שהרי כתב שלדעת הרמב"ם ורוב הגאונים יש לפרש דאע"ג דקי"ל דד"ד ה"מ במה שהוא תועלת למלך בעניני המסים שלו ומה שהוא מחקיו אבל בדברים שבין אדם לחבירו אין דינו בהם דין עכ"ל וא"כ אפילו היה מנהיג המלך שלא יעשה שום שטר אלא בפני הערכאות לא היה מועיל להכשיר שטרי מתנה לדעת הרמב"ם והרי"ף ורוב הגאונים כמו שעלה על דעת המורה הזה. ומ"ש והרי הצאד"אק שהיה נהוג במלכות אדום שהוא שטר מתנה לאשה והוא כתוב בערכאות והיו דנים עליו להוציא מהבעל וכמ"ש הריב"ש בתשובה צ"ה עכ"ל טעות סופר יש כאן שנתחלף לו ישמעאל באדום ושם צאד"אק מוכיח עליו שהוא לשון ערבי ומ"מ יש לתמוה עליו שמביא מצאד"אק שהיה שט"ח לאשה במקום שיש קידושי' ונשואין לנ"ד שלא היו בו קידושין ונשואין כלל:
אבקת רוכל · חלק פ״א סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.