ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת איני צריך להשיב על מ"ש להכשיר שטרי מתנה העולים בעש"ג כיון שאינו ענין לנ"ד אבל כדי שלא תחשב שתיקתי כהודאה אגלה דעתי בקצרה ואומר כי יש לתמוה על מ"ש לקיים דברי הפוסקים כשמואל ולא הזכיר שחלק עליהם כי אם הרמב"ם ועם היות כי הרמב"ם ידיו רב לו ומה גם בדיני ממונות שנהגו רוב העולם לפסוק כמותו אינו יחידי בדבר זה כי דעת רוב הגאונים כמותו כמ"ש מ"מ וכן דעת הרי"ף וכמ"ש הרשב"א בתשובה בשמו וגם לדעת הרמב"ן והרשב"א והרא"ש וכל האחרונים המכשירים כל שטרי מתנה העולין בעש"ג ה"ד בדאיכא ד"ד שלא יעשה שום שטר אלא בפני הערכאות אבל היכ' דליכא ד"ד בהכי לא והוא מבוא' בלישנא דשמואל וגם על מ"ש דלפי מ"ש הרא"ש שאם הנהיג המלך שלא יעשה שום שטר אלא בפני הערכאות אז היו כל השטרות העשויים בערכאות כשרים אפילו שטר מתנה ולפ"ז שטר תנאי הנשואין שהם נעשים בפניהם הם דברים נהוגים מד"ד שלא יעשה כי אם בפני הערכאות והם כשרים לדעת הרא"ש שפוסל שטר מתנה וכן לדעת הרמב"ם ג"כ שפוסל שטרי מתנה יכשיר כה"ג עכ"ל יש לתמוה אם הרא"ש שהיה בארץ אדום כת' דהאידנ' ליכא ד"ד שיהיו כל השטרות נעשים בערכאות חספא בעלמא הוא מי הגיד לו שתנאי הנשואים הם דברים נהוגים מד"ד שלא יעשו אלא לפני הערכאות ואין לומר שהוא סובר שאע"פ ששאר שטרות. ליכא ד"ד בתנאי הנשואין איכא ד"ד דזו מנין לו:
אבקת רוכל · חלק פ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
