עוד אירע שאחרי מות שמעון שם בפלאדריש גזר הקיסר לעכב הפנקסין וכל הנכסים ולשום אותם תחת רשותו שהם שלו באומרו ששמעון הנז' היה עושה בחייו כמעש' יהודי וישראלי הפך דתי הגויים ויש בדת חק ומשפט המלכו' העושה מעשה יהודי כל נכסיו הם של המלך וחנה הנז' אפטרופוסית נכסי עזבון ש' הנז' גיסה הנז' הוצרכה להוציא על זה הוצאות מרובות גדולות בשביל שלא יקח הקיסר נכסי שמעון הנז' וכל ההוצאות הללו עשתה אותם על פי עצת אברהם ויוסף הנז' וגם היא ליותה לקיסר סך גדול מהנכסים לזמן שתי שנים כדי לפייסו ואחר סוף השתי שנים שפרע לה הקיסר סך הממון שהלוותה לו וגם זה ע"י ההוצאות מרובות נסעה היא ובתה שרה ואחותה רבקה ובת אחותה דינה הנ"ל ארבעתן יחד מפלאנסיש לבא לאיטלייא בעצת ודעת אברהם ויוסף הנז' מפני שלא היתה בטוחה כי אולי הקיסר עדיין יעליל עליהן ועל דינה בת שמעון הנז' ועל כל הנכסי' עלילות אחרות וכאשר ידע הקיסר שנסעו הן ובנותיהם וכל אשר להם חרה אפו וגזר שבכל מקומות ממשלתו אשר ימצאו מכל הנכסים הנז' הן מנכסים הנוגעים לאחיות חנה ורבקה נשי ראובן ושמעון הנז' הן מכל הנכסים של בנותי שרה ודינה הנז' הן מכל הנכסים אשר להם שיעכבו אותם ושילקחו לאוצרותיו לפי שהנשים הנז' ובנותיהן הן יהודיות ועל פי הדברים הללו הוכרחה חנה אשת ראובן לפזר פיזורין רבים וגדולים ולהוציא הוצאות מרובות כדי שיסלק הקיסר ידו מעל הנכסים הנז' וכל הפיזורין וההוצאות פיזרה והוציא' אותם ג"כ על פי עצת אברהם ויוסף הנז':
אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.