אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן י״ב

ועל הטענה הראשונה שטענה דינה בת שמעון השיבה חנה אשת ראובן שהיא לא ידעה במה שצוה בעלה בצוואתו לפי שבשעת צוואתו צוה לתת חצי כל הנכסי' לאחיו שמעון אשר בפיראנסים ונכתבו כל דבריו בשטר בסתר והעלים ממנה כל זה ולא הודיע לה דבר קטן או גדול זולת שהפקיד בידה שטר צוואה הנז' כתוב וחתום וסתום ושיהיה בפקדון והיא קיימה מאמרו וציוויו ולא ידעה אופן הצוואה עד אחרי מות בעלה ראובן הנזכר ועם היות שאחרי מות ראובן הנזכר ידעה אופן צוואתו לא גילתה דעתה היותה מבלתי מרוצת ומפוייסת במה שצוה ראובן בעלה לשתי סבות האחת מפני שרוב נכסי ראובן בעלה היו ביד שמעון אחיו כנ"ל וחששא שמא שמעון גיסה הנ"ל יעכב כל הנכסים אשר בידו לזכות להם לעצמו על פי צוואת ראובן הנזכר והשנית לפי שעדיין לא ידעה כמה היו הנכסים הנוגעים לחלק גיסה שמעון הנזכר ואף גם זה לא ידעה עד אחרי מות שמעון גיסה ואולי אילו היתה יודעת שההפרש מרובה ר"ל היות חלק ראובן בעלה הנ"ל הרבה מאד כמו שנודע אח"כ יתר על חלק שמעון הנזכר לא יעלה על לב שום אדם שתהיה היא שותקת ומפוייסת ודבר זה לא נודע עד אחרי מות שמעון הנזכר שנכנסו כל הפנקסין מכל הנכסים בכלל ברשותה על פי צוואת שמעון גיסה הנז' ואם ימצא עדיין כת המנגדת מקום לחלוק ולומר שאחרי מות שמעון הנז' שנכנסו כל הפנקסין והנכסים בידה וברשותה היה לה גלות דעתה תכף ומיד והנה עבר המשך זמן מרובה קרוב לי"ב שנים ולא דברה דבר קטן או גדול כלל גם על זה משיבה חנה אשת ראובן ואומרת שלא הייתה צריכה לגלות דעתה אלא עד שתנשא דינה בת שמעון גיסה הנז' שלא היה לה לתת לדינה בת שמעון גיסה החלק המגיע לה באמת אלא על פי מה שצוה ראובן בעלה בצוואתו או עד היות דינה בת שמעון גיסה הנז' בת דעת ונראית לה נכסיה האמיתית: