אבקת רוכל · חלק ח׳ סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והשתא בנ"ד אם הישראל עושה יין מאותן ענבים של הכרם שקנה מן הגוי חייב בכל מן התורה אע"פ שלא לקחן אלא לאח' שבאו לעונ' המעשרות דהא גמר ישראל מלאכתן ומשמע מדברי רבי' ז"ל שצריך ליתן מעשר ראשון ללוי דהא לא פטר הרב ז"ל מליתן מעשר ראשון ללוי אלא משום דלקחן ישראל אחר שנתלשו אבל אם לקחן קודם שנתלשו נותן כל התרומות ומעשרות לבעלים ואם הישראל הקונה הזה רוצה לאוכלן ענבים אם בוצרן ע"י ישראל חייבים בכל מן התורה אפי' לקחן אחר שנתבשלו כל צורכן דהא אידגן ע"י ישראל דכיון דרוצה לאכלן ענבים בצירתן זו היא גמר מלאכתן וגם בזה צריך ליתן המעשר ללוי ואם בוצרן ע"י גוי בזה יש לחלק שאם כשלקחן מן הגוי עדיין לא באו לעונת המעשרות חייבים בכל מדבריהם דכיון שבוצרן אין חייב אלא מדבריהם וגם בזה נותן המעשר ללוי וכמו שדקדקתי בסמוך דלא פטר הרמב"ם מליתן מעשר ראשון ללוי אלא משום דלא לקחן אלא אחר שנתלשו ואם כשלקחן מהגוי כבר באו לעונת המעשרות אם בוצרן ע"י גוי פטור מן הכל אפי' מדרבנן דכיון דבאו לעונת המעשרות ביד גוי וגם בוצרן הגוי לא אחמור ביה רבנן ועונת המעשרות דענבים שנינו בפ"ק דמעשרות שהוא משהבאישו ופי' הרמב"ם שיתרכחו ויזדכחו כ"כ זיגי הענבים עד שיראו הגרעינים מבחוץ לרוב המים שבתוכם וכן כתב בפ"ב מהלכות מעשר הענבים משראה החרצן שלהם מבחוץ את זה השיגה ידי לעלות בדין זה על פי דברי הרמב"ם ז"ל והש"י יצילנו משגיאות וידריכנו בדר' אמת נאם הצעיר יוסף בכמוה"ר אפרים קארו
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.