אבקת רוכל · חלק ע״ז סימן א׳

אנחנו העדים ח"מ נרשמנו לעדים בעת שצוה הר' ששון פרח נ"ע על, בניו ועל נכסי עזבונו בהיותו מוטל על ערש דוי וראינו והכרנו שהיה מיושב ומשופה על דעתו והשיב על הן הן ועל לאו לאו ואז כתבנו כל דבריו מפני שהיה מצוה מחמת מיתה וצוה ראשונה ואמר שהיה מוריש ונותן במתנה גמורה מעכשיו לכבוד רבי יוסף פרח בנו כל הבתים והקרקעות שיש לו בתוך העי' רודי"ס הן הבתים שקנה מן יאנ"י וירגו"טי הן הבתים שקנה מהאג"י ליטפ"י ומג' תוגרמים אחרים הן הבתים שקנה מן קא"די הוג"ה שדר בהם הר' משה דינרבו"נה י"ה והבתים שדר בהם מרדכי מונגאר"די והעליות שעליהם והבתים שקנה מרבי חיים לוי וחזקת חצר הבאש"ה וגם החנות שסמוכה לחצר הביש"ישטין וגם כל החנויות שתחת הבתים שלו כל הבתים הנ"ל והקרקעות עם העליות אשר על הבתים והמרפסאות והחצרות והתשמישין והמוצאות והמובאות מתהום ארעא ועד רום רקיעא הכל הוריש ונתן להר' יוסף פרח בנו מעכשיו לאחר מותו של הר' ששון הנ' ויצו שיזכה רבי יוסף הנז' בהן הן בלשון ירושה הן בלשון מתנה מעכשיו לאחר מותו כנ"ל ולאחר מות דונא פאלומבה אשתו של הר' ששון הנז' אמו של הר' יוסף הנז' בתנאים אלה אשר נכתוב בזה שהר' יוסף הנז' מחוייב להשיא את אחותו הבתולה לפי כבודו עוד שאם הר' יצחק פרח אחיו יתן להר' יוסף הנז' שלשת אלפים לבנים אז יתן לו הר' יוסף אחיו הנז' להר' יצחק הנז' הבתי' אשר קנה הר' ששון אביהם מיאנ"י וירגו"טי הנז' וזה יובן ג"כ אחרי מות דונא פאלומבא אשתו הנ"ל עוד בתנאי שיתן הר' יוסף הנז' לאחיו הר' שלמה פרח שנים אלפים לבנים מאותם השלשת אלפים לבנים שיקבל מהר' יצחק הנ"ל עוד בתנאי שלא יוציא את אחותו אשת הר' יוסף הכהן י"ה מן הבית שדרה בה כל זמן רבי יוסף הנז' לדור שם וכן באופן זה לא יוכל להוציא את דונא אורו בתו כל זמן שתרצה לדור בבית שדרה עתה בה וכן להר' יצחק פרח אחיו לא יוכל להוציאו מהבתים שדר בהם עד שיחזיק בבתים של יא"ני וורגו"טי באופן הנז"ל עוד צוה בפנינו הר' ששון הנזכר לדונא פאלומבא אשתו שלא תוכל לתת שום מתנה בחייה ולא בעת מותה מהקרקעות הנז' ושלא תוכל למנות שום אפטרו' על הבתים הנז' כל ימי חייה אלא לר' יוסף בנה הנ"ל וכן בפנינו העדים נתרציתה דונא פאלומבא הנז' בכל מה שנ"ל שצוה עליה כהר' ששון בעלה הנז' ורצה הר' ששון הנזכר שיהיו כל התנאי' הנזכרי' שרירים וקיימים כתנאי בני גד ובני ראובן הן קודם ללאו כו' עוד צוה הר' ששון הנזכר לבניו ואמר שהוא חייב להר' יהודה גיק"ו אלף לבנים פחות ששה עשר אשפר"וס שהם תשע מאות ופ"ד לבנים ואמר שיש להר' יאודה גיק"ו הנזכר משכונות על הסך הנזכר וצוה להר' יצחק בנו שיפרע להר' יאודה גיק"ו הנזכר שש מאות לבנים והשלש מאות ופ"ד לבנים הנשארים יפרעם הר' יוסף בנו להר' יהודה הנזכר כל הדברים הנזכרים אמר וצוה הר' ששון הנזכר בהיותו מצוה מחמת מיתה ואנחנו העדים יודעים ומעידים בעדות ברורה איך הר' ששון הנזכר מת מאותו חולי שהיה בו בשעת הצוואה ולא נעתק מאותו חולי לחולי אחר ועל זה כתבנו וחתמנו זכרון עדות מכל מה שנ"ל היום יום ב' י"א ימים לחדש סיון שנת הש"י לבריאת עולם והכל שריר ובריר וקיים: