אחר שכתבתי כל זה חפשתי בתשובות הריב"ש ומצאתי שכתב וז"ל אפילו לדעת הרמב"ם הדבר ברור דשטרי צוואה כשרים כשטרי מכר שהרי אין השטר עושה קנין אלא דבור המצו' עושה קנין דדבריו ככתובי' וכמסורים דמו והערכי נאמן לומר שכך צוה דהא לא מרעי נפשיה וק"ל בשטרי מכר עכ"ל ובתשובה אחרת הוקשה לו הקושיא שהקשתי משטרי מחילות העשויין בערכאות שכתב הרמב"ם לפסול וכתב שדבריו דפיסול זה מתמיהים וכתב בסוף ואולי הרב ז"ל אגב שטפא נקט שטרי מחילות עכ"ל ואמרתי עליו ז"ל תנוח דעתו של רבינו שהניח את דעתי וכיון שהוא ז"ל מסכים בשטרי צוואות העשויות בערכאות אף לדעת הר"ם במז"ל כשרות כפשט דברי הגמ' הכי נקטינן ואם בעל הדבר יודה שכן הוא האמת שאמר שהוא מניח לנסים בן שבתי אחיו נ' דוקאדוש אין צריך עדים כלל דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי:
אבקת רוכל · חלק ע״ה סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.