אבקת רוכל · חלק ע״ה סימן א׳

שאלה יורנו מורנו יהודי א' שמו דוד מלטי נפטר באיי גיפר"י וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ושם באי גיפר"ו יש חק מאת השררה שכל יהודי ש"מ שיצוה מחמת מיתה יעשה צוואתו ע"י גוים גם כי שם באי גיפר"ו לא נמצא יהודי שידע לכתוב כדין וכשורה שום שטר והנה כה"ר דוד מלטי נ"ע הנזכר חלק נכסיו בשעת מיתתו וצוה שיתנו לעמנואל בן אחותו חמשים דוקא"דוש ממטבע הנהוג שם באי גיפר"ו וכך אמר בצוואתו שמה שהוא מחלק בשעת פטירתו יהיה קיים בכל אופן שיהיה יכול להיות קיים ושאלנו פה סיני"ם מה רצה לומר הנפטר באלו הדברים ואמרו לנו שרצה לומר אפילו בדתינו אלא ששם אינם כותבים אלא בדרך נסתר כי הם גויים וגם צוה שיתנו חמשים דוקאדוש אחרים ממטבע הנ' לנסים בן אחיו שבתי מלטי וז"ל אני מניח מממוני חמשים דוקאדוש לנסים בן אחי שבתי מלטי שהוא עתה חי: ילמדנו רבינו כי זה שבתי מלטי היה לו בן אחר ששמו היה נסים ונפטר מזמן רב קודם פטירת הר' דוד מלטי הנז' כמו ט"ו שנה ויותר ואחר שנפטר נסים נולד לשבתי מלטי בן אחר ושמו שמעון ולא יש לדוד מלטי המצוה הנז' אח אחר בעולם אלא לשבתי מלטי הנזכר ולא יש בן אחר בעולם לשבתי מלטי הנז' אלא שמשון הנז' יורנו מורינו מה מדת הדין מחייבת על זה אם נאמר שדוד מלטי המצוה חשב שקרא אחיו שבתי מלטי הנ' לבנו הנולד לו אחר פטיר' בנו נסי' קרא לזה ג"כ נסי' וזה נר' מלשונו שאמר אני מניח חמשים דוקאדוש לנסים בן אחי שבתי מלטי שהוא עתה חי לאפוקי נסים האחר שנפטר קודם שנולד לו זה הבן שקרא לו שמשון והוא לא ידע ששם שמו שמשון וכך יש קלא ששאל הנפטר דוד מלטי הנז' מה שם בן אחי שבתי מלטי ואמרו לו נסי' קלא יש ע"ז אבל עדות לא יש או אם יש לפקפק אחר שאמר לבן אחי שבתי מלטי נסים וזה שמו שמשון ושלום תשובה שטר צוואה זו אע"פי שהשואל לא שאל אלא מצד שהשכיב מרע צוה לתת ן' דוקאדוש לנסים בן אחיו ונמצא שאינו אלא שמשון ונראה שאלולי כן לא היה צריך לשאול עכ"ז כיון שאני בא להשיב צריך אני להקדים ולהודיע שעוד שני ספקות יש בצוואה זו הא' לפי שכתוב בשטר זה אני מניח מממוני לנסים בן אחי שבתי חמשים דוקאדוש דכתב מוהר"י קולון ז"ל שהאומר אני מניח מממוני כך וכך לפ' אינו מועיל השני לפי שהשטר הוא עשוי ע"י גויים ותנן בפ"י דגיטין כל השטרות העולים בעש"ג אע"פי שחותמיהם גויים כשרים חוץ מגיטי נשים וקאמרינן עלה בגמרא קא פסיק ותני לא שנא מכר לא שנא מתנה בשלמא מכר כו' אלא מתנה במאי גבי בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא אמר שמואל דינא דמלכות' דינא ואי בעית אימא תני חוץ מכגיטי נשים ודעת הרמב"ם בפ' כ"ז מהלכות מלוה ולוה לפסוק כלישנא בתרא דשטרי מתנות העולים בערכאותיהם פסולים וכבר ביאר הרב המגיד הגמ' לדעתו וכתב שדעת רוב הגאונים לפסוק כדעת הרמב"ם והרשב"א כתב שמצא בתשובה להרי"ף כדברי הרמב"ם הרי שני ספקות אלה יש לספק מלבד הספק שנתספק השואל וכל זה בהקדמה שהש"מ המצוה יש לו זרע אע"פי שלא נתבאר בדברי השואל שאלולי כן לא היה מקום לשאלה זו שמאחר שלא היה למצוה הזה אח אחר אלא לשבתי מלטי ולא יש לשבתי מלטי בן אחר אלא שמשון פשיטא ששמשון ירש הכל מדין ירושה ואין לצוואה כאן עסק כלל אלא בודאי כשיש למצוה הזה זרע עסקינן