השיבו מקבלי המתנות ואמרו מאחר שלא הספיקו החובו' שחייבים לו לפרוע כל מה שצוה צריך להשלים ממה שהניח לאלמנתו דאפילו אם תמצא לומר שמה שהניח לה במתנה נתן לה הרי היא כאחד משאר מקבלי המתנה וכדין ברייתא שנזכרה בסמוך ושאין אומרים כל הקוד' בשטר זוכה אלא כל מה שהניח חולקים הנמצא לפי מה שכתב להם וגם מה שייחד לה יותר על כתובתה יכנס בכלל ואע"פי שכתב שאם לא יספיקו הנכסים שיש בשטרות חוץ מהש"ס שולטאניש שיש בידי הר' פ' שהם לאשתו כו' שנראה מזה הלשון שהש"ס סולטאניש והקרקעות והתכשיטין וכל כלי הבית הם לאשתו ואין למקבלי המתנות חלק בהם אינה ראיה שכל כוונתו שם לא היה אלא לענין שיפחתו לת"ת החצי כדי להשלים שאר המתנות אם לא יספיקו הנכסים חוץ ממה שייחד לאשתו אבל אם אע"פי שיפחתו החצי ממה שצוה לת"ת לא יספיקו דנכסים ישלימו כל מתנותי גם מהש"ס שולטאנ"יש שייחד לאלמנתו דהו"ל אלמנתו כא' ממקבלי מתנה וחולקים לפי חשבון ואפי' אם עם הש"ס שולטאניש לא יהיה מספיק ישומו הקרקעות וכל כלי הבית כמה שוים ומהמותר על כתובתה יקחו מקבלי המתנות והאלמנה כל אחד מתנתו לפי הערך שצוה לכל א' וא':
אבקת רוכל · חלק ע״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.