תשובה נראה לע"ד שהשאלה נחלקת לשני עניינים הענין הא' בשטר המתנה שעשה יעקב לבנו ראובן בעש"ג אם הוא שטר כשר והענין השני מהמתנה שנתן ראובן לשמעון קרובו בהיותו שכיב מרע אם תועיל אם לאו והנה מענין שטר המתנה שכתב יעקב בעש"ג נר' לע"ד כי זה הוא מה ששנינו במש' בפ' המבי' גט כל השטרות העולים בעש"ג אע"פי שחותמיהם גויים כשרים חוץ מגיטי נשים כו' ובגמרא קא פסיק ותני לא שנא מכר ל"ש מתנה בשלמא מכר מכי יהיב זוזי קמייהו הוא דקני ושטרא לראיה בעלמא ואי לא יהיב זוזי קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו וכתבי ליה שטרא אלא מתנה במאי קנה לאו בהא שטרא והאי שטרא חספא בעלמא הוא אמר שמואל דינא דמלכו' דינא אי בעית אימא תני חוץ מגיטי נשים עכ"ל הגמרא ומלישנא דגמרא שמעינן דדוקא כאשר שטר המתנה הוה שטר הקנאה ושעבוד כגון דכתב לה בשטרא שדי נתונה לך ונתן השטר למקבל אזי אינו מועיל דהכי קאמר אלא מתנה במאי קנה לא בהאי שטרא והאי שטרא חספא בעלמא הוא וכך ג"כ מלשון אחרון אי בעית אימא תני חוץ מגיטי נשים ר"ל כל שטר שהוא כגט שהשטר הוא שטר הקנאה ושעבוד אינו מועיל כלל אבל אם היה מקנהו המתנ' באחת מהדברים שנקנית בהם המתנה והיה כותב לו שטר המתנה לראי' בעלמ' שהשטר כשר וכ"כ רבינו נסים בפרק המביא גט וז"ל ומתמה על המתנה לאו דוקא דהכי נמי מצינן למימר איפכא ומתנה אתייא שפיר היכא שהשטר אינו בא אלא לראיה בעלמא כגון שהודה לו שנתן לו שדהו והקנהו לו בחזקה כו' וכן כתב רבינו יעקב בח"מ סי' ס"ח ז"ל אבל שטרי מתנות כגון שדי נתונה לך שעקר הקנין נעשה ע"י השטר והם חתומים בו כו':
אבקת רוכל · חלק ע״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.