אחרי כי שאול שאלו את האלוף הגאון המאור הגדול כממש"ל כמוהר"ר יוסף קארו י"א על ענין צוואת האיש הנפטר כה"ר משה בן פורת נ"ע ועל כתב צוואתו מה הוא החזק הוא הרפה ואם יש בו כח לעמוד לפני יושבי על מדין או אם יש פה לבעל דין להשיב עליו והגאון הנז' נמצא להם בהדרשו מבלי היות מונח בר ואמר עם ספר אף ישיב אמרה להם אמרי יושר אמרות צרופות כעצם השמים לטוהר ובבא אמריו אלי והספר אשר כתב אמרתי כבד אכבדם אענדם עטרות לי ואני אבא אחריו ומלאתי את דבריו ואביעה אף אני חלקי כדי לעשות סניף לדברי הגאון הנז' לכן השבעתי אתכם אנשי לבב רואי כתבי זה אם תעירו ואם תעוררו לבבכם הנקי לאמר כי באתי להוסיף על דברי הגאון הנז' דשרגא בטיהרא מאי אהנייא ומי יאיר על אור השמש בגבעון מגבעות אשורנו יוצא כגבור לרוץ אורח חיים ומישור וידו אוחזת כל כלי מגן וצנה בלי השאיר עוללות ומקום לקטרג אזן ותקן משלים וראיות רחבו מני ים מיוסדות על אדני פו ואין פוטר אותם הלא משנתו קב ונקי ובלתי ספק הלכה כמותו בכל מקום ומי יתן והניח טפח חלק להתעתק בו גם אני כי בכל מקום אשר אשא את עיני והנה קטור הארץ כקטור הכבשן כי לחם עבור האיש אדוני הארץ הנז' לאסוף בחפניו כל הראיו' והסברות אשר אמרתי בצלם נחיה אך בראותי קצתם הלית לסבת כי קטנו וקלשו בעיניו לשלוח כתב יד להושיבם עם נקודות הכסף אשר לו את אלה רחמתים ללקטם אלי לחזק ידים רפות ואהי להם לאב ולפטרון להעלות על ספר זכרונם בתוך הבאים:
אבקת רוכל · חלק ע״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.