אבקת רוכל · חלק ס״ו סימן ג׳

ועוד שאפילו רבינו אליקים לא אסר אלא לעשותו בידים אבל במוצא מותר כמבואר יפה במרדכי ונ"ד מוצא עשוי הוא שהרי אינו עושה עכשיו צורות הללו ואפילו רבינו אליקים מודה בזה ואין לדחות לומר דלא שרי רבינו אפרים אלא שיהיו אותן צורות בבית הכנסת אבל לא שיהיו לפני הכותל שמשתחוים נגדו דמאחר דליכא חשדא בצורות הללו כך למשתחוה נגדם כמשתחוה נגד בגד או כותל שאין בו צורה ואע"פי שבהגהות אשירי כתוב כדברי רבי' אליקים וז"ל כיון דבעי' שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר והרוצ' שיעשיר יצפין יהא נראה כמשתחוה לאותן צורות יש לו' דכיון שעשאום בידים כדקאמר שציירו בבית הכנסת וגם ממה שכת' והשיב דאסור לעשות שום צורה איכא למיחש לחשדא לדידיה דסבר דאסור לעשות אבל במוצא גם לרבינו אליקים שרי לשים הצורות ההם בכותל שמשתחוים נגדו וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם שנשאל מה הוא הדבר הנקרא בינו ובין הקיר ולמה מנעוהו ואם בכלל החציצה הזאת כלי מילת שתולין אותם על כותלי הבית לנוי ובהן צורות שאינן בולטות אם זה בכלל האיסור או לא והשיב שהטעם שהצריכו להתקרב אל הקיר בשעת התפלה הוא כדי שלא יהא לפניו דבר שיבטל כוונתו והבגדים התלויים חינם אסורים אבל אינו נכון שיבדיל בינו ובין הקיר ארון ושקים וכיוצא בהם מכלי הבית כי הדברים האלו מבטלים כונת התפלה והבגדים המצויירים אע"פי שאינם בולטות אין נכון להתפלל כנגדם מהטעם שאמרנו כדי שלא יהא מביט בציורים ההם ולא יכוין בתפלתו ואנחנו רגילים להעלים עינינו בתפלה בזמן שיקר' לנו להתפלל כנגד בגד או כותל מצוייר עכ"ד ומדכתב והבגדי' המצויירים אע"פי שאינם בולטות משמע דבצורת אדם איירי דבצורת אדם דוקא מפליג הוא ז"ל בין בולט לשוקע כמבואר בדבריו בפ"ג מהלכות ע"ז ואם בצורת אדם מתיר להתפלל נגדה כ"ש למתפלל נגד שאר צורות חיות ועופות דשרי וליכא למימ' אדרבא משם ראיה שהרי כתב שאינו נכון שיפסיקו בינו ובין הקיר מאחר שפשט המנהג בכל תפוצות הגולה לשים פרוכת מצוייר ומרוקם ולא חששו לביטול כונת התפלה מפני כך אי משום דעדיף להו כבוד התורה והמתפלל נגדו יעלים עיניו כדי שלא יהא בציורם ואי משום דהשתא בלאו הכי אין בני אדם מכוונים בתפלה כראוי וכמו שפסקו הפוסקים גבי חתן שפטור מק"ש ואי משום דדמו לארון ותיבה שכתבו הפוסקים דאין חוצצין א"כ כך נר' לי לשים פרוכת זה כמו פרוכת אחר כיון שהוכחנו שאין בו חשש איסור מפני הצורו' הילכך שרי ושפיר דמי לאתנוחי קמי היכלא את הנראה לע"ד כתבתי ולהיות במקום שאירע מעשה זה יש רב מוסמך אם יסכים כת"ר לדברי הריני מורה להתיר כדלעיל אך אם לא יראו דברי בעיני כת"ר דברי הרב שומעין נאם הצעיר