אבקת רוכל · חלק ס״ג סימן א׳

אם מותר לשים על ההיכל אבן מצויירת כצורת אריה וכיוצא בה תשובה ראינו את אשר כתב החכם כה"ר אליהו קפסאלי י"ה על דבר מי שרצה לשים על ההיכל אבן שיש מצוייר בה צורת אריה והפליא החכם הנ' להחמיר ולאסור בטענות וראיות ודרש מאתנו אם כנים דבריו נחזיק בידו ונדרשנו נמצינו לבקשתו כי ראוי לכל אשר נגע ה' בלבו למחות בדבר זה עם היות שלדעת הרמב"ם שאר צורות חוץ מצורת אדם מותרים אפילו בולטים כבר הכריע הר"ן בפרק כל הצלמים דשאר בולטות אסורות משום חשדא וזה על דרך רבינו מאיר אשר הוא ג"כ דרך התוספות ורבי אליקים אסר לצור צורות בעלי חיים כדאי' במרדכי ובהגהות אשירי ואע"פי שרבי אפרים מתיר דברי רבי אליקים עיקר שעשה מעשה וצוה להסיר צורות אריות ונחשים שציירו בבית הכנסת בקאלונייא כדאיתא במרדכי וכן יש להוכיח מדברי הגהות אשירי שהביאו דברי רבינו אליקים ולא חשו להביא דברי רבינו אפרים ועוד נראה לומר דבכי האי גוונא דבנ"ד לא יתיר רבינו אפרים דהא אפשר דלא איירי בבולט וכמו שכתב החכם הנז' ועוד יש לחלק דשאני התם שכבר ציירו אותם כמבואר בלשון המרדכי אבל אם היו שואלים ממנו לצור צורות בבית הכנס' לא היה מתיר אי משום חשדא ואי משום דמתוך שמסתכלים באותם צורות אין מכוונין לבם לאביהם שבשמים כמו שכתבו התוס' ביומא וכתבו המרדכי בפרק כל הצלמים בשם רבינו מאיר ועוד יש לחלק דהתם היו אותם הצורות לצדדי בית הכנסת אבל אם היו מציירים בכותל שהקהל היו מתפללים כנגדו היה מצוה להסירם משום חשדא דאע"פי שאין הגוים עובדים לאותם הצורות כיון שרואים תמיד הקהל משתחוים כנגדם הוה חייש לחשדא ועוד יש לומר דע"כ לא התיר רבינו אפרים אלא בצורות עופות וסוסים מפני שאין הגוים עובדים אותם אבל צורת אריה כיון שהגוים מציירים אותו לאחד מארבעה חיות שבמרכבה כמ"ש החכם הנז' אפשר דמודה רבינו אפרים דאסור ואפילו להרמב"ם נראה לאסור דע"כ לא שרי אלא בצורות שבבתים אבל בבית הכנסת אפשר דמודה דאסו' משום חשדא ואע"ג דרבים נינהו נראה דלא חש לההוא תירוצ' מדלא חילק בין רבי' ליחיד וגם הרי"ף והרא"ש לא חלקו בכך בפסקי הלכותיהם ואפילו מי שרצה לומר דרבים שאני מודו דמכוער הדבר כמ"ש רבינו ירוחם ז"ל: