וכתב הר"ן שם שכן דעת ר"ח וכתב שהרמב"ן נתן טעם לדבריהם אלמא הכי ס"ל וכן דעת הרמב"ם בפ"ט מהלכות מקוואות לפסוק כאבוה דשמואל וכן דעת רבינו מאיר וכמ"ש המרדכי בפרק במה אשה יוצאה והרא"ש בה' מקוואות וכך היא מסקנת הרא"ש וכמו שכתב הטור וכן דעת הרשב"א בתורת הבית ואע"ג דסמ"ג וסמ"ק כתבו להתיר לטבול בנהרות כדברי ר"ת היאך נניח כל הני אשלי רברבי שהם רוב בנין ורוב מנין וגם כי הר"מ והרא"ש והרשב"א מכללם דבתראי נינהו וגם כי בכל תפוצות הגולה נוהגי' על פי הרמב"ם והרא"ש ונזיל בתר סמ"ג וסמ"ק להקל בשל התורה וכמ"ש הגאון כמוהר"י קולון בשרש קט"ו ולכן אפילו אם היה קצת גמגום בטבילת המקוה הזה כאשר עלה על דעתיה דמר היה יותר טוב לטבול בו מלטבול בנהר ולא עוד אלא שפיסול השאיבה אינה מד"ת ופסול זחילת הנוטפים היא מדאורייתא כמו שכתב מוהר"י קולון בשרש קט"ו והיאך נמנע מלטבול בכשר מדאורייתא לכ"ע ונטביל בפסול דאורייתא לכ"ע זולת שני פוסקין אין זה אלא מן המתמיהין כ"ש כאשר לדעת כל הפוסקים אין שום פקפוק במקוה הזה שיש למנוע מלטבול בנהר כיון דלכל הפוסקים ראשונים ואחרונים אסור לטבול בו זולתי לסמ"ג וסמ"ק:
אבקת רוכל · חלק ס״א סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.