אבקת רוכל · חלק נ״ח סימן א׳

איש אלהים קדוש הגבר הוקם על החכם השלם הרב הכולל הגאון כמוהר"ר נר"ו אחרי עתרת השלום כדת מה לעשות באנו בשור"תיים אלה כתב מהלך תחת הצורה להראות למול פני כסא תפארת האדון ובני ישיבתו כשורה ולחלות את פני האדון מאד מאד על דבר אמת וענות צדק להיות האדון וכל בני ישיבתו טהורה וקדושה בעזרתינו על פי התורה באגרתא דארעא דישראל על דבר מצוה רבה היא מאד בה קדושת בנות ישראל וזרעם נכון לפניהם ומגלגלין זכות ע"י זכאי והמזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו וזה כי פה הטבילות לכל הנשים הן בבתי מרחצאות ביד הגויים ועד עתה היו טובלות קודם הערב שמש מקצתן כאשר העבירו המועד ומקצתן לא כן ללא דבר וסבה דהא לאו כולי עלמא דינה גמירי גם כי הטבילות טד עתה היו באין פותחות ומנעולים ביד הגוים עשויות וכל הבא במרחץ גוי או יהודי כדי להקר המים חמים אשר שם במה שיוכל לסבול גופם הם מצווים להביא להם מים קרים כדי לערבם עם החמים והם היו מביאים להם ממקוה הטבילה ולפעמים רבות היה חסר המקוה ההוא מארבעים סאה והיו מביאים מים קרים בכלי ולפעמים לסבת היות הכלי ההוא מלא וכבד עליהם היו מריקים מימיו תוך המקוה ההוא אם שלשה לוגין בבת אחת ואם בשלש פעמים זה אחר זה ובזה ודאי המקוה ההוא נפסל במים שאובין שלא ע"י המשכה אליבא דכולי עלמא ואח"כ ממשיכין למלאתו ואיברא דאין תיקון זה מועיל לבטל המים שאובין אשר פסלו את המקוה ההוא מתחלה ולכן בעת חסרון עמדנו ותקננו פירצה זאת ועשינו פותחת ומנעול אחר שנקינו ומלאנו המקוואות ההם ע"פי התורה והסכמנו על הנשים שאננות לטבול אחר הערב שמש במקוואות ההם ולא כזולתם והעמדנו נשים ממונות על כך בידם המפתח ושאר הנשים לסבת היותם בלתי נהוגות בכך מימי עולם שברו המנעולים ההם והיו טובלות כמנהגן מאז ולהיותם נשים לא ידענו מי הן לייסרן: