עוד בררנו להם דרך אחרת שנמנה כל הגודלים הצריכ' לשיעור ארבעים סאה ויעלו באורך וברוחב ובעומק מאה ועשרים ואנו אין לנו במקוה הזה באורך וברוח' ובעומ' כי אם מאה באופן שנחסרו עשרים ענה הזקן ואמר לא נמדוד רק נשקול כפי מה שהודיע לנו הרמב"ם במשקל שיעור רביעית הלוג וממנה נדע שיעור הסאה ומהסאה נדע שיעור ארבעים סאה ושקלנו כפי השיעורים הח' ועלה שיעור ארבעים סאה קל"ח משקלות חאליב"יש וח' אונקיו' שהם קס"ו משקלות שאמ"יש והמקוה הנז' עלה במשק"ל קק"ן חאלאביס שהם שאח"יש ש' אמרתי להם אי אפשר שמשקל זמנינו יהא מכוון למשקל זמנו של הרמב"ם לשני סיבות הא' שהוא כפי שיעור המדידה עלה ש' משקלות שאמ"יש וכפי שיעור המשקל עלה קס"ו ואי אפשר שיהיה ההפרש כ"כ גדול מקס"ו לש' שהוא קרוב לחצי:
אבקת רוכל · חלק נ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.