אבל התוס' והרא"ש כתבו בשם רבינו תם דהלכה כטרשא דרב נחמן מדאמרינן לקמן לית הלכתא כטרשא דפפונאי מכלל דכל אינך טרשי הלכת' נינהו והא דקאמר הלכתא כטרשא דרב חמא ול"ק הלכת' כטרשא דר"נ משום דר"ח קאי אטרשא דרב פפא ומש"ה קאמר הלכתא כטרשא דרב חמא לאפוקי מדרב פפא מיהו כדרב נחמן הלכתא דמכר הוא ובדלא קץ ומתני' לא אמר אלא בדקץ אלמא בסתם מותר והיינו כדרב נחמן אבל טרשא דרב פפא ורב חמא בדקץ והכי קאמ' טרשא דידי אפי' בדקץ שרי א"נ שער הידוע דומה לקץ ואשנוייא דרב נחמן קאי דקאמר התם קץ ליה ובמילתא דרב פפא גרסינן טרשא דידי שרי ולא גרסינן ודאי ואי גרסינן ליה איכא למימר דלפי מאי דס"ד דלא מתהני מידי הוה שרייא טפי מיהו לא קי"ל הכי דרב נחמן שרי דרב פפא אסיר כדאקשי ליה רב ששת וגם רבינו האיי פסק דהלכתא כטרשא דרב נחמן אלא שאפילו טרשא דר"נ בעינן אחר כדמפורש בהגהות מרדכי:
אבקת רוכל · חלק ה׳ סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.