אבקת רוכל · חלק ל״ז סימן ה׳

ומעתה מה שאמר הרמב"ם ז"ל יתיישב על פי זה ממה שאמר בפ"ז שהעדים נעשי' דיינים בדבר זה הכונה לומר שכיון שמצאות לדון ע"פ עדות חתימ' השטר הוא מדרבנן כל הדברים הנלוים אליו הוא להקל ולא להחמיר כיון שכלל דין זה ועיקרו הוי מדרבנן ואע"פי דמדאורייתא אין דנין על פיו לא הוי מטעמא דקיום אלא מטעמא דמפי כתבם והא אחשבוה רבנן לההוא פי כתבם כאלו הוה פיהם ממש ונמצא שדין זה והנלוה אליו עיקרו דברי סופרים כלומר דהוה ליה כאילו הוא פיהם וא"כ לא היה צריך קיום ולפיכך כל דבר הנוגע לדין הקיום דנין בו להקל ואמנ' יש לדעת מנ"ל להרמב"ם דד"ת אין דנין על פי עדי חתימת השטר הלא הוא כמוס עמדי ולא כתבתיו הנה מיראת האריכות וגם שלא להיות נדרש ללא שאלו נאם הצעיר יוסף קארו