אבקת רוכל · חלק ל״ו סימן י״ג

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והקושיא החמשית שהקשה כ"ת על דברי התוספות לפי פירושי בדבריהם הוא החמשית שהקשה מר על נתינת טעם יוהרא וקושיא הששית היא רביעית שהק' כ"ת שם והשביעית היא השביעית בעצמ' וכבר ישבתי כלם לעיל ובכן עלו דברי התוס' לפי' כהוגן בלי שום פקפוק ותא חזי מאן גברי רברבי מסהדי על פירוש בדברי התוספות סמ"ג וסמ"ק ועצה ההוגנת שבררתי לעצמי היא להחזיק בדברי הקדמונים ולא לסתור דבריהם ואע"פ שנר' שקשה על דבריהם להתיישב בדבר עד יצא כנוגה צדקם כל שכן בנדון זה שתהלות לאל תירצתי כל מה שהק' כ"ת הנה נא עשיתי בכל אשר צויתני אמצא חן בעיני מר אותו לשון דפרק העור והרוטב אשר שאלתי מאת אדוני זה ימים טרם נסמך מאתנו יעיין אותו ונשא ונתן יען תהיה פרידתנו מתוך דברי תורה ושלום כבוד תורתו יגדל כנפש המזומן למאמ' מעכ"ת הצעיר.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.