אבקת רוכל · חלק כ״ז סימן כ׳

הנה אמר שלסבת רוב הפרוצים היה מבליע את השם וזה יובן בכל מקום שהיה צריך להזכירו כיון שהוא לסבת הפריצין עד שאפי' חבריו הכהנים לא היו מכירין בו ולא חלק בשום אחד מהשמות ואמר כי בראשונה היה אומרו בקול רם וכן איתא במסכת יומא פ"ק וז"ל תניא גבי כרוז אומר עמדו הכהנים לעבודתכם ולוים לדוכניכם וישראל למעמדיהם והיה קולו נשמע כ"ג פרסאות מעשה באגריפס המלך כו' ואעפ"כ של כהן גדול משובח ממנו דאמר מר כשהיה אומר אנא ה' חטאתי ונשמע קולו ביריחו ואמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן מירושלים ליריחו עשרה פרסאות הוו ואע"ג דהכא איכא חולש' והכא ליכא חולשא והכא יממא והכא ליליא וכן איתא בפר' טרף בקלפי וא' דגורלות ונשמע קולו ביריחו הנה היה אומרו בקול רם בין שלשה שמות של הוידוי בין בנתינת הגורל וכן מובן מלשון הרב ז"ל לא כמו שביארתי ומה שהוקשה לך כו' לפי' שאומר וז"ל ובשלשת הוידוים היה מתכוין לגמור את השם כו' ואומר להם תטהרו היה לתרי אנפי א' להשלים הפסוק והשניה כדי לבשרם שהשם יטהרם מעונם או שהיה מתפלל עליהם ואומר להם תטהרו בשעת היותם כורעים ומשתחוים ומברכין לשם משא"כ בשעיר החטאת כי אין שם פסוק לגמור וגם לא עת בשורה היא כי היה מזכיר את השם כדי להקדיש את השעיר ולהבדילו מהשעיר המשתלח וא"כ איך יאמר שהיה מתכוין לגמו' את השם כנגד המברכין ואומר להם תטהרו אך אמנם הם מחוייבים כשומעם לאמר בשכמל"ו לפי שכבר יצא מפיו כשאר השמות הנ' בוידוים וחידוש תטהרו אתי לאשמועינן לא לסלק שלא יאמרו אחר אומרו לה' חטאת בשכמ"לו והנה בביאור אמר שזה אחד מי' פעמים שהיה מזכיר את ה' ביום זה כהן גדול וכן אמר ולא חלק כשהיו שומעין את שם המפורש מפי כהן גדול כו' בין שיהיה זה או אחר אחר היותו אזכרה היו כורעים וכן הביא רבינו יעקב בהלכו' יו"הכ בשם אבי העזרי ע"ש: